כולנו מכירים את אגדת עלא אל-דין, הידוע במערב בשם אלדין, והשד שיצא ממנורת הקסמים שהייתה במערה. החלק מעורר הדמיון ושובה הלב שבסיפור הוא אותו שד רב עוצמה שיצא מהמנורה בזכות פעולתו של אלדין והגשים את כל משאלותיו. הסיבה פשוטה: כל אחד מאיתנו מקווה בסתר ליבו למצוא מנורת קסמים כזו שתוציא שד שיעשה כל מה שלבו חפץ. אמיר קטר הקודם הוא כמו אותו אלדין. הוא מצא באר גז במפרץ הפרסי, ובאר זאת העשירה את אמירות קטר והפכה אותה למעצמה פיננסית בינלאומית. אלא שהפיננסים לא השביעו את האמיר, והוא שאף לכוח, להשפעה, לשליטה, ואת אלה הוא מצא באמצעות ערוץ אלג'זירה שהקים בשנת 1996, ערוץ שהקנה לו יכולת לשלוט בשליטי מדינות ערב באמצעות האינפורמציה עליהם – האמיתית כמו זו השקרית – שהפיץ באמצעות הערוץ. הפדיחות שהוא גרם לשליטים אלו הפכו את אלג'זירה לערוץ הנצפה ביותר בעולם. אלא שזה לא הספיק לאמיר. הוא שאף להפיל את שליטי ערב, ובעקבות "סדרת חינוך" שעשה לו שיח' ד"ר יוסף אלקרדאוי חתר אמיר קטר להשליט על מדינות ערב את "האחים המוסלמים". ארגון זה איננו רק ארגון צדקה וחסד אלא חממה לאלימות, טרור וג'יהאד, ומחממה אידיאולוגית זו יצאו כל ארגוני הטרור הסוניים, כולל חמאס, הג'יהאד (המצרי והפלסטיני), ג'בהת אלנוצרה, אנצאר בית אלמקדס, אלקאעדה ומדינת האסלאם. מזה שנים יודעים שליטי ערב שקטר היא המעודדת והמממנת את הארגונים האנטי ממסדיים בעלי הגוון הדתי-פוליטי, השואפים לתפוס את השלטון בכל אחת ממדינות ערב. כל עוד לא הצליחה קטר בניסיונותיה לקעקע את שליטי ערב, הם הניחו לה לפעול מתוך מדינותיהם, בבחינת "הכלבים נובחים והשיירה נוסעת". אלא שמאז שפרץ מרחץ הדמים המכונה "האביב הערבי" חדרה לתודעה אט אט העובדה שמי שגרם לכל "האביב" הזה – הדומה יותר לגיהנום – היו קטר, האמיר, הכסף וערוץ אלג'זירה שלה. יותר ויותר אנשים החלו להאשים בגלוי את קטר ביצירת הבעיה על ידי עידוד הטרור בתקשורת ובאמצעות הכסף הרב שהיא הקצתה למאבק נגד השליטים, נתמכי המערב. מאז שסילק הגנרל סיסי את נציג "האחים המוסלמים", הנשיא מורסי, מכס הנשיאות ביולי 2013 פתחה אלג'זירה ערוץ מיוחד למצרים, שתכליתו הייתה להחזיר את מורסי לשלטון ולסלק את סיסי. כל ערוצי אלג'זירה הקפידו לא לכנות את סיסי בכינוי הנשיא, למרות שנבחר לנשיא על ידי עשרות מיליוני מצרים. אלא שבשנה האחרונה, על רקע צמיחתה של "מדינת האסלאם" על חורבות סוריה ועיראק, פקעה הסבלנות של סעודיה, האמירויות, מצרים ועוד מדינות ערביות, וכדי להזהיר את קטר הן הוציאו ממנה את שגריריהן, בטענה שהיא מעודדת את "האחים המוסלמים" במצרים, באיחוד האמירויות ובסעודיה, ומפני שהיא שולחת כספים רבים לארגון "המדינה האסלאמית". הטחת אשמה בקטר על כך שהיא מעודדת טרור נועדה להצדיק אמצעי ענשין נגדה, ובראשם כיבוש צבאי סעודי, דומה למה שסעודיה עשתה בבחריין. קטר היא חצי אי המוקף משלושה צדדים במי המפרץ הפרסי, וצד אחד הוא גבול יבשתי עם סעודיה. נראה שהאמריקנים יודעים מספיק על מעורבות קטר במימון הטרור של מדינת האסלאם, ואולי רמזו לסעודים שלא יקרה שום דבר נורא אם סעודיה תשתלט על קטר, תסלק את משפחת השלטון, משפחת אל-ת'אני, ותספח את חצי האי הקטרי לסעודיה. אם פעולה כזו תסלק את התמיכה הקטרית בטרור הפוגע באמריקנים, אז מבחינת האמריקנים זה מחיר סביר. מרגע שמשפחת אל-ת'אני ראתה שהיא מבודדת, מוקפת מדינות המוכנות לבלוע את מדינתם בלי התנגדות משמעותית אמריקנית, הבינו אנשיה, והאמיר תמים בראשם, שהמשחק שלהם נגמר והם חייבים לשנות את מדיניותם. הם ארגנו "מפגש" של מדינות המפרץ, "האזינו ברוב קשב" להוראות של עבדאללה מלך סעודיה, ו"החליטו להיענות לבקשת האחים הערבים". הם סגרו את ערוץ אלג'זירה המצרי, וזחלו לקהיר יחד עם משגיח סעודי כדי "לפתור את המחלוקות" עם מדינה זו. ערוצי אלג'זירה החלו בימים האחרונים לכנות את סיסי בכינוי "נשיא". כך נכנעה קטר לתכתיב הסעודי, וארה"ב – כך מתברר – שוב הימרה על הסוס הלא נכון, קטר. קואליציה נחושה של סעודיה, האמירויות ומצרים הצליחה להסיר את התמיכה האמריקנית מקטר, ותחושת הניצחון המצרית הובעה השבוע בהצהרה של ראש ממשלת מצרים האוסרת על השגריר האמריקני בקהיר להיפגש עם אנשי "האחים המוסלמים" במצרים, כי זה מנוגד לחוק המצרי הרואה ב"אחים" ארגון טרור. כך, מצרים בגיבוי מסעודיה והאמירויות כופה על האמריקנים את מדיניותה נגד "האחים המוסלמים". אובמה, לאחר הכישלון שנחל בבחירות אמצע הקדנציה לקונגרס, לא חש מספיק חזק לעמוד בפני קואליציה נחושה, ובפרט שקטר מעורבת עד אוזניה במימון טרור כולל זה של מדינת האסלאם. עתה נותר רק לבדוק האם קטר אכן נטשה את ארגוני הטרור וחדלה לממן אותם, או שמא היא ממשיכה לעשות זאת מאחורי הגב של מדינות שיירדמו בשמירה. בעבר נקטה קטר בדרך ערמומית להעביר מימון לארגוני טרור דרך אנשים פרטיים. חשוב שמדינות העולם שנפגעו בעבר מהתנהגותה של קטר – וישראל בכללן – יעקבו אחרי הכספים הזורמים ממנה כדי לוודא שהיא חדלה מלממן טרור. איראן קופצת על העגלה אם אכן שינתה קטר את מדיניותה כלפי ארגוני "האחים המוסלמים", עלולים ארגונים אלה למצוא את עצמם ללא תמיכה, בעיקר כספית. מדובר בחמאס ובארגוני אסלאם פוליטי במצרים, בירדן, בסודאן, בתוניסיה, באלג'יריה, במרוקו ובעיקר בסוריה ובעיראק, שם מעורבים ארגוני אלו בלחימה. מנהיגי איראן הבינו מייד את התפנית שנכפתה על קטר, והם כבר הצהירו שהם מוכנים ומזומנים למלא את מקום קטר כמקור לכספים. בנוגע לחמאס היו דוברי האיראנים ברורים יותר: הם מוכנים לממן את השתלטות חמאס על יהודה ושומרון. בזכות הנכונות האירופית להכיר במדינה פלסטינית האיראנים כבר רואים אותה חיה וקיימת עם בירתה ירושלים, וכל שנותר מבחינתם הוא להשליט עליה את חמאס. כך תביא איראן לחיסול מדינת ישראל באמצעות טילים איראניים שיירו אנשי חמאס על "עוטף יהודה ושומרון", מדימונה ובאר שבע בדרום, דרך מישור החוף וגוש דן, וכלה בעפולה ובית שאן. עד כמה שידיעתי מגעת, עניין מימון הטרור איננו נמצא ברשימת הנושאים במשא ומתן בין איראן ומעצמות המערב. כיום, עם התגברות הטרור ברחבי העולם – לאחרונה באוסטרליה ובצרפת – עלולה איראן להיות זו שתממן ארגוני טרור הפועלים במערב, שיעים וסונים, בעיקר אם אלה יחושו מחנק כספי בשל הימנעות קטר משליחת כספים אליהם. המערב יכול ללמוד מסעודיה והאמירויות איך לנהל משא ומתן עם מדינה סוררת: המערב נושא ונותן עם איראן שבע עשרה שנים ארוכות, ולא הצליח לכפות עליה לחדול מתכניתה הגרעינית. סעודיה והאמירויות נזקקו לשנה אחת בלבד של לחץ, מלווה באיום אמין, כדי לשנות את מדיניותה העוינת של קטר. מעל בימה מכובדת זו אני מציע וממליץ לנושאים ונותנים עם איראן ללמוד מה באמת התרחש מאחורי הקלעים במו"מ בין סעודיה, האמירויות, מצרים וקטר, כדי להבין איך לנהל משא ומתן במזרח התיכון.
