צפיתי בנאומי נתניהו הקודמים בטלוויזיה. לא הבנתי עד שלא נכחתי בעצמי.

בסיום הנאום אמר לי סנאטור דמוקרטי לשעבר ש"זה רגע היסטורי שנשמור לזמן רב; מנהיג העם היהודי עומד מול העולם ואומר שהיהודים לא ישתקו יותר; והם נתנו לו את הבמה". הוא פנה לאישה בשורה הראשונה והודה לה על האומץ וההזדמנות. מי זאת, שאלתי; אשתו של ג'ון ביינר, יו"ר בית הנבחרים. הודיתי לה גם.

נתניהו עמד בלב בירת העולם החופשי והציב חלופה מצפונית בפני ארה"ב, ובאמצעותה - לעולם כולו. הוא הסתייע בנוכחותו המוסרית של אלי ויזל שישב ביציע. מה דעתך, שאלתי את ויזל, "נאום טוב, מלא, תמיד מלא". אחת הנציגות הלא יהודיות של איפא"ק, הצביעה על תמונתו של ג'ורג' וושינגטון ואמרה, הלוואי שהיה יכול לתת לנתניהו יד; הוא היה מבין אותו, שניהם נלחמו על אותם ערכים.

אם קיבלתם את הרושם שאני מתפייט, זה נכון. התרגשתי עמוקות, ואין לי רצון לסנן רגשות. עוד יגיע הזמן לכך. זכיתי להיות ברגע היסטורי, שבו הודיע ר"מ ישראל לעולם, שגם אם העם היהודי יישאר לבדו, הוא יילחם ולא ישתוק יותר, כי הפעם אנחנו יכולים להגן על עצמנו. רגע מכונן. מגילת אסתר ופורים התערבו עם האקטואליה הדוחקת, ופתאום המילים "בימים ההם - בזמן הזה" קיבלו משמעות מצמררת.

לפני הנאום, אמרה לי חברת קונגרס לשעבר, שרצות שמועות שחלק מהצירים הדמוקרטים מתכוננים לצאת בהפגנתיות עם כניסת נתניהו. הסנאטור שלצידנו אמר, שאין סיכוי שזה יקרה. וכך היה. האולם התמלא לגמרי וסער מתמיכה בדברים.

ערב קודם בוועידת איפא"ק דיברה סוזן רייס על יתרונות ההסכם. נתניהו התכתב איתה, בכבוד, לא בהתנצחות, מתוך רצון כן לשכנע. איראן אינה ברית המועצות. לא יהיה פה מאזן אימה. ההסכם הרע הוא דחייה זמנית של הקץ: עימות גרעיני.

דיבר על שתי דרכים שיש לבחור ביניהן. בין השורות ריחף האיש שלא הוזכר, אבל נכח שם: צ'רצ'יל. אל תבחרו בחרפה, אלא בניצחון על הרע.

צפיתי ממול בעיתונאינו הידועים מחפשים מי לא עמד כשמחאו כפיים, פניהם מכורכמות. חשבתי על הפער המייאש בין ההערכה העמוקה שרוחשים באולם לנתניהו לבין הבוז שהחבורה הזאת משדרת.

הדברים שאמר נתניהו אינם אמורים להזניק מייד את הצי השישי נגד איראן, אלא לגרום ללחץ נגדי על קובעי המדיניות. הדבר התבטא בנאומיהן של סמנתה פאוור ואפילו סוזן רייס וגם בתגובתה של ננסי פלוסי אחרי הנאום. לא צריך עיניים חדות להבחין בנימה האפולוגטית.

כשיצאתי לקור המקפיא ראיתי מנהיג דתי מפורסם. נתניהו הציב את האמת על השולחן, אמר לי; ימים יגידו האם הממשל האמריקני והעולם החופשי יקבלו את הדברים. אני אזכור את היום הזה, "והגדת לבנך".

פורסם בעיתון "ישראל היום"