תחת הכותרת "הברית הטבעית" מזמינה חברת הכנסת ציפי חוטובלי את מצביעי הציונות הדתית לתת את קולם לליכוד. (מקור ראשון כ"ד שבט). בין דבריה היא מיראת אותנו שגם אם יהיה גוש הימין גדול מגוש השמאל, עדיין עלול להיווצר "מצג שווא", אשר בגללו יטיל הנשיא את הקמת הממשלה על הצד שכנגד. קשה, והלוא אם יגדל מספר המושבים של הליכוד על חשבון הבית היהודי, עדיין יישאר גוש הימין באותו גודל, ו"מצג השווא" עדיין אפשרי. מבלי לחוש בכך, חושפת הכותבת את "בטנו הרכה" של הליכוד. נשיא שצמח בליכוד ונבחר בהשתדלותו, עלול להעדיף במצב מסוים למסור את השלטון לשמאל גם כשאפשר למוסרו לימין! אז לך תסמוך על הליכוד... אולם, לבקש מציונים דתיים לצמצם את ייצוגם בכנסת ולסמוך על כך שהליכוד ידאג לענייניהם, זו דרישה כמעט לא מוסרית. אין לך צבור בארץ אשר חולשה פוליטית יכולה לפגוע קשות גם באמונותיו וגם בהוויית חייו, כפי שהדבר קיים אצל הציבור הדתי לאומי. זהו ציבור שקשריו הראשוניים לארץ נובעים מן התורה שהוא מאמין בה, ואשר מקבלים חיזוק רב מסידור התפילה שלו. פגיעה בארץ פוגעת ממש באושיותיו. כמו כן הציבור הזה נבנה על ידי מוסדות חינוך, תנועות נוער, גרעינים תורנייים ועוד. כששלטון הליכוד נחלש, אין הדבר פוגע בצרכים הבסיסיים ביותר של חבריו. מה שאין כן בציונות הדתית. גם כשהיא חזקה פוליטית היא עדיין פגיעה, כל שכן כשאינה כזאת. לפני כמה עשרות שנים, התקיים בירושלים כנס רבני המפד"ל. בישיבת הפתיחה ישב ראש הממשלה המנוח יצחק שמיר בשולחן הנשיאות. כשקם לברך, נשא עיניו אל השלט: "כנס רבני התנועה הדתית לאומית ". בפתיחת דבריו אמר בהתלהבות: "הצירוף הזה דתית לאומית ממלא אותי תעצומות נפש". רב צעיר "חצוף" קם ואמר, אם כך אדוני, מדוע הנך מרבה כל כך לחזר אחרי החרדים שהצרוף הזה בזוי ומגונה בעיניהם? תשובה הוא לא קיבל, והשאלה בעינה נותרה לאורך כל השנים. "נתניהו מבין יותר מתמיד" כותבת ציפי "שהברית הטבעית היא עם הציונות הדתית". עליו חובת ההוכחה! הציונות הדתית נפגעה מן הליכוד בגלגוליו השונים יותר מכל ציבור אחר . היא ראתה אותו מוסר את חבל ימית, שהוא ארץ ישראל לכל הדעות. בניה הטובים נגררו משם בכלובי ברזל. איש מן הליכוד הרס את חבל קטיף, נישל אנשים מבתיהם ומפרנסתם ומקהילותיהם, ואף יש כאלה שנפגעו קשות בבריאותם. איש מן הליכוד גרש אותם מבתיהם בעמונה ובמגרון . חבט בהם בחוות גלעד, עקר מטעים בשומרון ובדרום הר חברון. ראש הממשלה הזה ההולך עתה לבקר בחברון, הוא זה שתחת שלטונו נמסר רוב שטחה לערבים אשר רצחו וגם ירשו. שופט בית המשפט העליון, המנוח אדמונד לוי, הושיט לליכוד בכפית של זהב, דרך משפטית להסרת האיומים על ישובים רבים ביהודה ושומרון. ראש הממשלה בהיסוסיו, לא אימץ את הדו"ח הזה, וסכנת ההרס עדיין בעינה עומדת. הצפויים להיפגע חלילה מכך, הם כבעבר, בני הציונות הדתית שהליכוד מבקש עתה את קולם. כמי שניצב עשרות שנים בחזית הציונית –דתית, רואה אני מזה זמן בכאב את עיוות דמותה האמתית של תורת ישראל, תחת חסותם של מי שמבקשים עתה את הצבעתנו. מזה שנים, בניגוד למה שהם מאמינים בו, ומסיבות פוליטיות ציניות, מוסרות מפלגות השלטון, הן שמימין והן שמשמאל, את ייצוג תורת ישראל בידי מעוותי פניה. המפלגות החרדיות, השוללות את הציונות ואת הקמת המדינה, השוללות את השרות הצבאי והלאומי, והנמנעות מלחגוג את יום העצמאות ויום ירושלים, הן הזוכות בעמדות האמורות לייצג את תורת ישראל בציבור. בכך מפנה הליכוד עורף לרבבות מצביעים עבורו, אשר התפיסה החרדית רחוקה מליבם. כך למשל נותן יהודה גליק, גיבור הר הבית, את תמיכתו לליכוד כשהמשטרה שבשלטונו מגרשת אותו תדיר משם ומתנכלת למה שהוא מוסר את נפשו עליו. אין שום ספק, שאם מפלגת הבית היהודי לא תהיה גדולה – אזי הליכוד כמנהגו, ימשיך למסור את עמדות ההבעה של תורת ישראל בידי החרדים. הואילו נא אנשי הליכוד להתמודד עם שקרי השמאל ולהעביר קולות ממנו . אותנו השאירו לנפשנו. ונוסיף עוד: כיוון שהציבור שלנו איננו כפי שהציגו המעליל גרבוז בעצרת השמאל (ולמה נקרא שמו גרבוז מפני שעימו גר הבוז) לא בדיוק ולא בערך – על כן הוא די משכיל כדי להבין שאין הדבר תלוי בגודל סיעת הליכוד כי אם בגודלו של גוש הימין.
