פתיחת המתקפה האווירית המשולבת של 10 ממדינות ערב, בהן מצרים וסעודיה, על הכוחות הפרו-איראניים בתימן, מהווה שיא חדש בעימות הפנים ערבי-מוסלמי. סקירה מרתקת של האירועים בתימן, הקואליציה מול דאע"ש, הלחימה בסוריה ועוד לפני כחודשיים השתלטו המורדים בתימן על ארמון הנשיאות, הנשיא עצמו נמלט מהארמון, והממשל התפורר לחלוטין, וזאת לאחר שבתקופה האחרונה ספגו כוחותיו מפלות רבות ואיבדו מחנות צבא גדולים ובסיסי ים ואוויר חשובים. כתוצאה מכך, ומחשש ליציבות האזורית ולהשתלטות של המורדים החות'ים הפרו-איראנים על תימן (שמהווה את ה"חצר האחורית" של סעודיה, וגם חולשת על מיצרי באב אל מנדב), החלה מתקפה אווירית גדולה של 10 מדינות ערביות ומוסלמיות, בראשן סעודיה ומצרים, בתיאום עם ארה"ב, על מטרות שונות בתימן. נראה כי בשלב הראשון של התקיפות התמקדו סעודיה ובנות בריתה בתקיפת שדות תעופה וסוללות נ"מ, על מנת להשיג עליונות אווירית וחופש פעולה לתקיפות האוויריות, כמו כן בוצעו גיחות תקיפה רבות על מתקני תקשורת מרכזיים ומאגרי טילים לטווח ארוך (מדגם סקאד), שיכלו לאיים על מרכזי האוכלוסיה ועל מטרות אסטרטגיות בסעודיה. עם הצלחתו היחסית של השלב הראשון, נראה כי בימים אלו עברה הקואליציה הערבית לשלב השני של המתקפה, בו מופצצים ריכוזי כוחות של החות'ים וגם של צבא תימן (שחלק מיחידותיו תומכות בנשיא לשעבר סאלח, שהודח מהשלטון כחלק מגל המהפכות באזור, והוא מואשם כמי שמשתף פעולה עם החות'ים ואיראן). כמו כן מופצצים בסיסי צבא, מחנות אימונים, שיירות צבאיות, תשתיות תקשורת, מחסני תחמושת מרכזיים, מפקדות ובכירי המורדים, וכן נמלי ים ותשתיות תחבורה (גשרים וכו'). מניתוח של התקיפות נראה כי לסעודים תכנית סדורה, שנועדה לאפשר להם לעבור בהמשך לשלב השלישי - מתקפה יבשתית נרחבת (בשילוב אפשרי של הנחתת כוחות מהים), או לחילופין להביא לפגיעה קשה ביכולת הצבאית של המורדים על מנת לכפות עליהם הגעה לשולחן המו"מ, בתנאים לא טובים מבחינתם. עוד נראה כי הסעודים נהנים ממודיעין איכותי ועדכני בזמן אמת, שככל הנראה מסופק להם גם ע"י ארה"ב וגורמים נוספים באזור. חלק מהשבטים בתימן הצטרף אף הוא למלחמה בחות'ים, וזאת בנוסף לארגון אל-קאעידה שנלחם בהם מזה זמן רב (ונלחם גם נגד השלטון התימני). קרבות רחוב קשים מתרחשים בימים האחרונים בעיר הנמל הדרומית עדן (השנייה בגודלה בתימן), בה מנסים המורדים החות'ים לדחוק את רגליהם של יחידות הצבא ולוחמי השבטים התומכים בנשיא האדי. הקואליציה הערבית מפציצה מטרות רבות ברחבי העיר, וגם מעבירה ללוחמים נשק וציוד רב, אולם נראה כי המורדים זוכים בכל זאת להישגים מסוימים. עימותים קשים מתפתחים גם באזור הגבול של סעודיה עם תימן, בו מתרכזים עשרות אלפי חיילים ומאות כלים משוריינים כהכנה למתקפה יבשתית גדולה שיתכן ותצא לפועל נגד המורדים. חשוב לציין כי המורדים החות'ים חרתו על דגלם גם את המאבק בעם היהודי ובישראל, הם תומכים גם במשטר הסורי ובחיזבאללה, ושולחים לסוריה מתנדבים רבים. מדינות נוספות (כמו מלזיה, ומדינות באפריקה) שוקלות אף הן להצטרף לקואליציה, שלמעשה ניצבת בראש ובראשונה מול איראן. פקיסטן – החמושה בנשק גרעיני ובטילים ארוכי טווח – שוקלת להתערב בלחימה באופן ממשי, ואף איימה ב"תגובה חזקה" מול כל מי שיפגע בסעודיה. זהו איום שנועד לאוזניים אירניות, והוא מתלווה להצהרות תקיפות גם מפי הטורקים, וכן לנוכחות מצרית ימית ואווירית מסיבית באזורי מפרץ באב אל מנדב, שמכוונת גם היא כנגד איראן (אשר יש לה כלי שיט באזור). התיאום עם ארה"ב נועד אף הוא לשמש גם להרתעת איראן מהתערבות צבאית. נכון לעכשיו, סעודיה ומצרים מונעות מעבר של מטוסים וספינות מאיראן מחשש שמא הם נושאים עימם מתנדבים איראנים ונשק עבור החות'ים, אולם נראה כי איראן לא תוותר בקלות על התמיכה במורדים, ועל האפשרות להשתלט על חלקים מתימן (ובמילא על התנועה הימית, ומעבר הסחורות והנפט באזור), וסביר להניח כי צפויות התפתחויות נוספות בחזית זו, שהיא, למעשה, חלק מהעימות הפנים מוסלמי בין הסונים לבין השיעים. התפוררות עירק והמלחמה נגד דאע"ש ארגון "המדינה האסלאמית" (דאע"ש) היה בתחילה זרוע של אל-קאעידה, ולאחר מכן פרש ממנו והחל לפעול להקמת "חליפות אסלאמית". היעד המוצהר הראשון במעלה שלו הינו סוריה, עירק ואפגניסטאן. היעד השני הינו המדינות המוסלמיות "הכופרות שאיבדו את דרכן" (ביניהן מצרים ואיראן). היעד השלישי הוא מדינות המערב. יחד עם זאת, הארגון מנסה לפעול, בצורה מצומצמת, בכל היעדים, ופעולותיו האכזריות, יחד עם השימוש הרב שהוא עושה באמצעי התקשורת החדישים ביותר, הביאו מדינות רבות לפעול נגדו במסגרת קואליציית בעלות הברית (כמו במלחמות העולם ובמלחמת המפרץ), וזאת בעיקר בהפצצות מהאוויר. לאחר פעילות ממושכת בשטח עירק, החל הארגון לפעול גם בשטח סוריה במטרה לכבוש שטחים נרחבים ולהחיל שם את שלטונו. התפרקות הצבא הסורי אפשרה לארגון הצלחות רבות, והוא החל לשתף פעולה עם הכורדים והשבטים הסונים בעירק. ביוני 2014 החלו הארגון ובעלי בריתו במתקפה גדולה וכבשו את העיר הגדולה מוסול בעירק. חלק נכבד מצבא עירק התפרק לחלוטין בלחימה. לאחר תנופת הצלחות ראשונית, שהביאה להשתלטות גם על מקורות מימון (נפט ובנקים), עשה הארגון טעות אסטרטגית חמורה, ופנה להילחם כנגד הכורדים - אלו הפכו במהרה לאויבו המר של דאע"ש, כאשר הם נתמכים ע"י הקואליציה הבינ"ל באופן מסיבי – באימונים, כסף, נשק רב, מודיעין מדויק, ובתקיפות אוויריות נרחבות – והביאו לתבוסתו של דאע"ש במאבק על העיר הגדולה קובאני. בשבועות האחרונים נמשכת התבוסה, ודאע"ש נאלץ לפנות למעלה מ-400 עיירות וכפרים שהיו תחת שליטתו. גם צבא עירק התארגן מחדש, ובסיוע הקואליציה כבש אף הוא מספר עיירות חשובות מידי הארגון. בימים אלו נמצא הארגון תחת מתקפה של הצבא העירקי, מגובה במיליציות שיעיות, וכן בלוחמי חיזבאללה ומאות לוחמים איראנים של "משמרות המהפכה" – יחידות אלו מנסות לכבוש מידי הארגון את העיר תכרית, ונראה כי דאע"ש איבד את השליטה על הרוב הגדול של חלקי העיר לאחר לחימה עזה, ושני הצדדים סובלים מאבידות כבדות. כיום נראה כי תנופת ההצלחות הראשונית של דאע"ש נבלמה. להערכת המודיעין האמריקני כ- 8500 מאנשיו נהרגו בהפצצות הכבדות מהאוויר, ואלפי מחבלים נוספים נהרגו בקרבות עם הכורדים, עם צבאות עירק וסוריה, וכן עם המורדים בסוריה (שכולם מתנגדים לארגון). כמו כן גיוס המתנדבים הצטמצם באופן משמעותי, בארות הנפט שברשותו מופצצות, ורוב העולם המוסלמי והערבי רואה בו איום ופועל נגדו בצורות שונות. אין לזלזל בעוצמת הארגון, אולם גם אין להפריז בכוחו, ונראה כי הוא עומד להמשיך לספוג מכות נאמנות מול האויבים הרבים שהקים נגדו, כשהוא כמעט ללא בעלי ברית. סביר להעריך כי מספר הלוחמים הלא-גדול של הארגון (30,000-40,000 בסך הכל (מחציתם בסוריה)) לא יאפשר לו הישגים משמעותיים (כמו כיבוש של מדינות או ערים גדולות), ויחד עם זאת ככל הנראה לא יהיה מנוס גם מלתקוף אותו קרקעית. על פי ידיעות שונות נראה כי בחודשי הקיץ אכן עומדת להיפתח נגד דאע"ש מתקפה קרקעית גדולה של צבא עירק והכורדים – באימון אמריקני ובחיפוי אווירי מסיבי. אמנם, גם אם מתקפה שכזו תישא פירות יפים, עדיין לא יהיה בכך להבטיח את נטרולו הסופי של הארגון, משום שהאידיאולוגיה שלו כבר התפשטה, אולם ניתן לפגוע קשות ביכולותיו הצבאיות והכלכליות, ולצמצם את מימדיו ואת השפעתו. המשך ההתפרקות של הצבא הסורי סוריה היוותה במשך שנים רבות את האיום המרכזי על ישראל, וזאת בשל גודלו של הצבא הסורי ועובדת היותו צבא סדיר ומוכן לקרב ברובו, פריסתו המבצעית המאיימת וקרבתו למרכזי האוכלוסיה, וארסנל הטילים, הרקטות והנשק הכימי הרב שהיה ברשותו. לפי דברי ראש אמ"ן לשעבר, האלוף אביב כוכבי, מנה הצבא הסורי ערב המהפכה כ- 380,000 חייל (מתוך דברים שנשא בכנס הרצליה בעבר). כיום, מקובל להעריך, כי כ-60% מכוחו של הצבא הסורי נמחק. כ- 120,000 חיילים ערקו מהצבא עד היום, ומספר דומה של חיילים נפגעו בקרבות. מתוך כ- 5000 טנקים שעמדו לרשותו, נותרו רק כ- 1500-2000. אלפי נגמ"שים וכלי ארטילריה הושמדו (חלק קטן נתפס בידי המורדים). רוב מטוסי ומסוקי הקרב הושמדו, וכמחצית משדות התעופה נכבשו בידי המורדים או נמצאים תחת מצור יעיל שמנטרל את פעילותם. הכח שנותר בצבא סוריה הינו מרוחק מגבול ישראל, מרותק בלחימה עזה מול ארגוני המורדים, סובל מקשיים לוגיסטיים וממוראל ירוד, ואינו מהווה איום ממשי על ישראל. לפי ההערכות בישראל רוב טילי הסקאד שהיו ברשות הצבא שוגרו על ערי סוריה (!), וכ-98% ממאגרי הנשק הכימי הסורי פורקו ע"י ארגון OPCW. התפרקותו המתמשכת של הצבא הסורי תביא בסופו של דבר לנפילתו הסופית של המשטר. "למכה מצרים בבכוריהם כי לעולם חסדו" אחד הטעמים לכך ש"שבת הגדול" – שהיא השבת שלפני פסח - נקראת בשם זה, הוא משום שבה אירע הנס של "למכה מצרים בבכוריהם", וכפי שחז"ל מבארים את הפסוק בתהלים קל"ו "למכה מצרים בבכוריהם כי לעולם חסדו": שבכורי מצרים עצמם – ששמעו על מכת בכורות הקריבה לבוא – נלחמו בצבא המצרי על מנת שבני ישראל יוכלו לצאת ממצרים, מלחמה פנימית זו בין שונאי ישראל לבין עצמם, הייתה לטובת עם בני ישראל, והיא נעשתה בלא שהם היו צריכים להתערב בה (ראה פירוט במדרש תהלים על הפסוק הנ"ל, ובמדרש רבה פרשת בא). כמבואר בחז"ל ובזוהר הקדוש, עתידים נסי יציאת מצרים לחזור על עצמם בזמן הגאולה, ואכן בשנים האחרונות מתממש הנס הנ"ל שוב באופן מדהים שרק הולך ומתגבר מיום ליום, וזאת בשרשרת המהפכות והאירועים שסוחפת את כל העולם הערבי-מוסלמי. בכל המהפכות בעולם הערבי החל התהליך של המהפכה מהעם עצמו, כולל בכירים במשטר ולעיתים אף בסיוע של הצבא עצמו והם בעצמם הפילו את המשטר (חשוב להדגיש כי צבאות ערב היוו תמיד את המשענת המרכזית של המשטרים במזרח התיכון, ובאופן בלתי צפוי לחלוטין הפנו את גבם אליהם והובילו את המהפכות). במיוחד בולט הדבר במצרים - שם הרי אירע ה"שרש" הראשון לנס זה ביציאת מצרים כנ"ל – כאשר הצבא עצמו הוא זה שהפיל את מובארק (בלחץ ארה"ב). בהמשך עלו ה"אחים המוסלמים" לשלטון, ולאחר כשנה הודחו ממנו בלחץ העם המצרי שמאס בשלטונם. עם חילופי השלטון, ספג הצבא המצרי מספר פיגועים קשים בסיני, ולכן הכריז על מאבק נחוש בארגוני הג'יהאד העולמי. ארגונים אלו התבססו בשטח סיני במשך השנים, תוך העלמת עין של משטר מובארק, שראה בהם מכשיר להחלשת ישראל. בחסדי ובנסי ה', וכחלק מתהליך הגאולה והנס של "למכה מצרים בבכוריהם..." – הצבא המצרי נאבק כיום מול ארגוני טרור אלו, ועד היום נהרגו או נשבו כ- 1500-2000 מחבלים (כמחצית מכוחם של ארגוני הטרור הנ"ל שאיימו גם על עם ישראל)! כמו כן, מצרים האשימה את ארגון החמאס (שהינו, למעשה, זרוע של ה"אחים המוסלמים" מבחינה אידיאולוגית) בסיוע לפיגועים נגדה, ובמשך השנה וחצי האחרונות פועל הצבא המצרי להרס מנהרות ההברחה של הארגון (שדרכן הבריח גם רקטות ונשק רב מאיראן). עד היום נהרסו כ-1500 מנהרות ונפגעה יכולתו הכלכלית והצבאית של הארגון. כל כך התרגלנו למצב החדש, עד שכמעט שכחנו כי במשך שנים רבות מצרים תמכה ללא סייג בחמאס, ואף איימה על ישראל לבל תפגע בו. לפיכך, המאבק המצרי הנחוש נגד הארגון, שהתבטא גם בתמיכה מצרית בישראל במבצע צוק איתן (לראשונה מזה שנים רבות), הינו נס גלוי, וחלק מהנס של "למכה מצרים בבכוריהם", משום שהמצרים בעצמם הם שנאבקים בארגון הטרור הנ"ל, לאחר ששנים רבות הם בעצמם שטיפחו אותו. בשבועות האחרונים ניתן לראות את ההתגברות של הנס הנ"ל בכך שמצרים הכריזה רשמית על שהחמאס "ארגון טרור", ובית המשפט המצרי אף אישר באופן חוקי שביכולתו של הצבא המצרי לתקוף את ארגון הטרור הנ"ל! מצרים נמצאת כיום במצב קשה של מאבק פנימי מצד עשרות מיליוני התומכים של ה"אחים המוסלמים" - הפגנות גדולות בערים, מהומות, פיגועי תופת כמעט מדי יום, פיצוצים של צינורות גז ונפט, התקפות על תחנות משטרה ומוסדות שלטון. המאבק בין גורמי הכח המצריים לבין עצמם, הינו המשך והתפתחות ישירה של נס "למכה מצרים בבכוריהם", והוא מחליש מאוד את מצרים הן צבאית והן כלכלית (בשל פגיעה חמורה באספקת הנפט והגז, פגיעה אנושה בתיירות, ובריחה של משקיעים רבים וחברות זרות מחשש לחייהם). המהפכה גם הובילה לעימות עם טורקיה (שתומכת ב"אחים המוסלמים") ועם סוריה ואיראן. גם בסוריה - העם עצמו הוא שהחל במאבק במשטר, והצבא הסורי מתמודד כיום עם רבים מהחיילים והמפקדים שהוא בעצמו הכשיר ואימן, אליהם הצטרפו עשרות אלפי מתנדבים מכל רחבי סוריה, ואלפים רבים של מתנדבים מהעולם כולו. זוהי התגשמות מדהימה של הנס "למכה מצרים בבכוריהם כי לעולם חסדו", וזאת בנוסף ללחימה הקשה בין ארגוני הטרור בסוריה לבין עצמם: ארגון אל-קאעידה סוריה (ג'הבאת אל נוסרה) הכריז למעשה מלחמה על ארגון החיזבאללה שתומך באסד (ופוגע באזרחים המוסלמים), ומזה זמן רב שני ארגוני הטרור הנ"ל מסבים האחד לשני אבידות כבדות. גם שאר ארגוני המורדים, ביניהם ארגון הטרור האכזרי דאע"ש, נלחמים בחיזבאללה, מרתקים חלק נכבד מכוחו לחזית הסורית, מבצעים פיגועים במפקדותיו בלבנון, ובחודשים האחרונים אף החלו לנהל נגדו מערכה כבדה באזורי גבול סוריה-לבנון, במטרה לחדור לעומק השטח הלבנוני, ולפגוע בו קשות. יש לציין, כי המצב הקשה בו נמצא החיזבאללה, הינו הסיבה המרכזית לכך שהוא משתדל שלא להיגרר לפעולות נגד ישראל, גם לאחר שצה"ל תקף (על פי פרסומים זרים) שיירות נשק או מחסני נשק של הארגון. כמו כן, יש לציין כי בסוריה מתקיים עימות פנימי – "למכה מצרים בבכוריהם" - גם בין הארגונים הפלסטיניים השונים, בין רבים ממאות ארגוני המורדים לבין עצמם, וכן בין ארגון דאע"ש לכורדים ולכמעט כל ארגוני המורדים. כך חזו הנביאים את נפילת ישמעאל: מלחמה פנימית המלחמות הפנימיות בין שונאי ישראל לבין עצמם, נחזו על ידי נביאינו הקדושים כאחד השלבים האחרונים לפני הגאולה, וכדברי הנביא יחזקאל: "ויהי דבר ה' אלי לאמר...אתה ועמים רבים...חרב איש באחיו תהיה...עתה אשיב את שבית יעקב...וקבצתי אותם מארצות אויביהם" (יחזקאל ל"ח-ל"ט). באופן דומה התנבאו גם הנביא חגי (ב', כ"ב): "והפכתי כסא ממלכות והשמדתי חזק ממלכות הגוים...איש בחרב אחיו", והנביא זכריה (י"ד, י"ג): "והיה ביום ההוא תהיה מהומת ה' רבה בהם, והחזיקו איש יד רעהו ועלתה ידו על יד רעהו". ובספר ישעיה (י"ט, ב'): "וסכסכתי מצרים במצרים ונלחמו איש באחיו ואיש ברעהו..." . מדהים גם לציין שהשנה, לקראת "שבת הגדול" (שלפני פסח), אנו רואים לנגד עינינו חזרה על אירועי "למכה מצרים בבכוריהם", גירסת תשע"ה, כאשר בימים הסמוכים לשבת הנ"ל, החלה בתימן המתקפה הגדולה של סעודיה ובעלות בריתה, כנגד המורדים הנתמכים ע"י איראן. אחד הפרשנים הבכירים בסעודיה, אף תיאר את המלחמה כ"מלחמת הכל בכל" – ובמילים אחרות – "למכה מצרים בבכוריהם"...
