חופש וחירות כמוהם כמו בריאות ואוויר לנשימה, מתנות יקרות ערך שנראות לנו לרוב מובנות מאליהן, עד לרגע שבו הן אינן. במשך אלפיים שנה, מאז החריבו הרומאים את היישוב היהודי בארץ ישראל, היה עמנו מפוזר ומנודה, מוכה ומושפל עד עפר בכל רחבי תבל. בספרו של עמוס אילן 'רקוויאם גרמני' מתואר איך נאלץ הגאון הצעיר משה מנדלסון להיכנס אל שערי העיר ברלין דרך השער שיועד לבהמות, השער היחיד שהותר לכניסת יהודים ולשלם דמי חסות על כל יום שהייה בעיר. חופש הוא מושג מתעתע מעט שלרוב משליך אותנו אל אסוציאציות של חוף ים, אגוזי קוקוס ופרי שייק בננה. הכול נכון, חופש מתחיל בעובדה שאינך כבול לאיש וביכולתך לבחור בכוחות עצמך את מסלול חייך ופעולותיך, אך הגדרה זו אינה מלאה. הוגה הדעות ישעיה ברלין הפריד בין שתי רמות של חירות: חירות שלילית וחירות חיובית. החירות השלילית היא חירות מ.. ומשמעותה היא היעדר כפייה חיצונית. אולם על גביה הוסיף ברלין את החירות החיובית החירות ל.. שבה האדם מנצל את כוח הבחירה שניתן לו ומיוזמתו הוא מקדיש את מרצו ופועלו למימושה של מטרה החורגת מד' אמותיו. סיפור יציאת מצרים נחלק אף הוא לשני שלבים: שלב היציאה ממצרים וחציית ים סוף שבסיומו הושגה חירות שלילית וחופש בחירה והשלב השני, שבו בחר העם לקבל את התורה בהר סיני ולהתמסר לנצח לעשרת הציוויים העומדים בבסיסה של התורה, לסט ערכים שהיה ברבות הימים למסד הרעיוני של ההומניזם המערבי. דבר מדהים הוא לחשוב שהיהדות אסרה על חיי עבדות כ 3,000 שנה לפני שזו נאסרה באמריקה. התרגלנו מהר מאד לעצמאות וההגדה, אותה התכנסנו לקרוא בליל הסדר, מבקשת שלא נשכח שעצמאותנו זו כלל אינה מובנת מאליה וכי כוח הזיכרון של עברנו הוא הכרחי כדי לשמרה לאורך זמן, כמאמרו של יגאל אלון - עם שאינו יודע את עברו ההווה שלו דל ועתידו לוט בערפל. "והגדת לבנך" זו תמצית ההגדה - בל תשכח כי עבד היית בארץ מצרים ובעיקר אל תשכח זאת כשתגיע לימים של חירות ורווחה ושוב כמאמרו של אלון כשטוב ליהודים רע ליהדות. החירות שקנו עבורנו דורות של יהודים, שלא הפסיקו לחלום על ציון ודורות של לוחמים וחלוצים, שהפכו את החלום למציאות, החירות הזו ניתנה לנו לפיקדון ועלינו לפעול כדי להבטיח לא רק את חירותנו מאויבינו אלא גם את חירותנו להטעין את חיינו וחיי ילדינו בעולם של ערכים ותוכן שייהפכו את החירות הזו לכדאית. הדמוקרטיה, כותב נתן שרנסקי בספרו על הזהות, מעניקה לנו את החרות והזהות מעניקה לנו את הטעם לחרות זו.
