בישראל הנשיא הוא סמל ולא מקור סמכות. הסמכויות שהוענקו לנשיא מוגבלות ביותר ולא בכדי. מוסד הנשיאות נועד לבטא את ההסכמות בחברה הישראלית ולשמש מקור הזדהות לכלל הציבור. כדי למלא את שליחותו עליו לשמור מכל משמר שלא להיכנס אל התחום הפוליטי. שמעון פרס התיימר מבית הנשיא לנהל את מדיניות החוץ של ישראל. ראשי מדינות ושועים שיחרו לפתחו, מתוך שידעו את דעותיו בנושא הסכסוך הישראלי־פלשתיני, וקיוו באמצעותו לשכנע את אזרחי ישראל שיש לבחור בדרך שונה מזו שהובילה הממשלה הנבחרת. המעקף נכשל, ומוסד הנשיאות שילם את המחיר. חוששני, מתוך דאגה כנה למוסד הנשיאות, שראובן ריבלין נכנס במהירות לתוך נעליו הפוליטיות של פרס כשהוא לשם שינוי מתמקד בסוגיות הפנים. בכל יום אנו שומעים על מנשרים שבהם הנשיא נותן ביטוי לדעותיו באשר לחברה הישראלית, דרכה ועתידה. אמירותיו העוטות אדרת מצפונית וערכית, מורידות את בית הנשיא חיש מהר אל הזירה הפוליטית. כאשר הנשיא מצהיר שהרפורמות שהתקבלו בכנסת אינן אמיצות דיין, שיוקר המחיה הוא איום אסטרטגי יותר מאיומים אחרים (איראן?), שמילים כמו שלטון החוק, דמוקרטיה, תרבות של מחלוקת, ציונות, התיישבות, הפכו לעילה לכתב אישום בבוגדנות או בפשיזם, או "אנחנו בהחלט רואים נטייה של עם ישראל לא לראות יותר ממנהיג אחד. בלי כל ספק, מדינה דמוקרטית בלי אלטרנטיבה היא סכנה לדמוקרטיה עצמה". כל בר דעת מבין שמאחורי מתק השפתיים והתקינות הפוליטית, ישנם מסרים בעלי משמעות פוליטית ברורה. התקשיתי מאוד להבין את המסר של הנשיא באשר לארבעת השבטים. הוא הרי שנים רבות נאבק ברעיון כור ההיתוך שרצה להפוך את אזרחי ישראל לדגם אחיד. האם כנשיא אינו גאה בפלורליזם המופלא הקיים בחברה הישראלית? הנשיא מודאג מאוד שרוב התלמידים בכיתות א' אינם ציונים. הוא מתכוון לריבוי החרדים והערבים. עובדתית רבים מאלה שהוא מזהה כחרדים משרתים בצבא ומגדירים עצמם ציונים. אם ציוני הוא מי ששירת בצה"ל ועבר לגור בברלין בוודאי שהחרדים אינם ציונים, הם הרי ממשיכים לגור בישראל בתנאי מצוקה. כמו כן לא הבנתי מדבריו אם הוא מתכוון להפוך את הערבים לציונים או שהוא מציע דרכים אחרות לפתור את מספר התלמידים הערבים בבתי הספר היסודיים. מוטב לכן לנשיא להימנע מאמירות שקל לזהות את המשמעות הפוליטית החבויה בסאבטקסט. כבודו, בית הנשיא יקר לכולנו. מתוך "ישראל היום"
