בימים אלה עומד למבחן היעוד המוסרי של מדינת ישראל בחזית הלחימה ליד הגבול עם סוריה. לא מזמן רעמו קולות מחאה נגד הפקרת היזידים, הנוצרים, והכורדים לידי דאע"ש. היכן היה מצפון המערב? האם לא נלמד שום לקח בהיסטוריה ממעשי רצח-עם של הארמנים והיהודים, בראוונדה ובסודן, ואירועי הרס והשמדה בצ'צ'ניה ויוגוסלביה? כעת נדרשת ישראל להשיב את תשובתה המעשית לסכנה האורבת לדרוזים בסוריה. כבר הוכיחה ישראל את הנכונות והיכולות שלה במתן סיוע לאזורים נפגעי טבע. עכשיו היא צריכה למנוע בסביבתנו אסון אנושי לפני שיתרחש. כוחות האסלאמיסטים למיניהם, כולל ג'בהת אל-נוסרה המסונפת לאל-קאעידה, רואים בדת הדרוזית סטייה מן האסלאם, ובדרוזים עוזבי דת שדינם מוות. עד כמה שהכורדים מוסלמים בשם, הדרוזים בכלל אינם מוסלמים כלל ועיקר. לכן הערבים הסונים הג'יהדיסטים, ששועטים לעבר גבול ישראל בגולן, ירצו למחוק בדרכם את הכפרים הדרוזים על תושביהם. חשבון נפש היסטורי בלתי נשכח עומד לפירעון. מקדמה כבר שולמה לפני ימים בודדים עם הרג עשרות דרוזים. לפי "ברית המיעוטים" כמרכיב במדיניות הישראלית, וכל-שכן לאור "ברית הדמים" שנכרתה בין היהודים והדרוזים בישראל בנשיאה בעול ביטחון המדינה והמחיר שלה, הייתכן שישראל תשב ולא תעשה? לא סוד הוא שהעדה הדרוזית המיוחדת קנתה לעצמה מקום סגולי במערכות השלטון, הביטחון והחברה בישראל. פחות משני אחוזים של מניין אזרחי ישראל, מתנהלים הדרוזים כשותפים מהימנים בגלוי ובסתר לצד היהודים. על ישראל למצוא דרכים לממש ברית זו לטובת בני העדה בסוריה, באמצעים שיתאימו לאפשרויות בשטח. הדמיון, היצירתיות והיכולות של ישראל בכל מצב נתון יש בהם להביא לנקיטת מדיניות שתועיל לדרוזים והגנתם במקומם. זה לא עניין של "אם" אלא רק שאלה של "איך" לפעול. על רקע הקשרים המיוחדים בארץ בין יהודים ודרוזים שאף קדמו להקמת מדינת ישראל, מעז אני לומר שהמחויבות היום לדרוזים לא נופלת בחשיבותה ממחויבות ליהודים באשר-הם. אחים לנשק ושותפי גורל אנחנו לאורך מסע המאבק של ישראל מול איבת העולם הערבי-מוסלמי. וכל זאת בלי לציין את הרבדים המיתיים וההיסטוריים בזיקת שני הצדדים. כל פעולה ישראלית שתבטיח את קיום הדרוזים בסוריה תתרום להחלשת האויב האסלאמי המשותף במרחב. מכלול השיקולים של ישראל הולם את האינטרסים הן של המדינה והן של הדרוזים. מעשים ממשיים בשעת גורל זו יעוררו הערכה רבה ויירשמו בספר זיכרונות העדה, ולא רק אצל הדרוזים בכרמל ובגליל כי-אם גם בהרי השוף בלבנון ובהר הדרוזים בסוריה. והאסלמיסטים יפנימו את כוח ההרתעה הישראלית לימים הבאים במזה"ת.
