החברה בישראל איבדה הזדמנות לשפר את התנהלות בתי הדין הרבניים. ניתן היה לעשות הרבה יותר מאז עברו בתי הדין לסמכותם המנהלית של משרד המשפטים לפני 20 שנה. תקוותי הייתה כי שרת המשפטים הנוכחית תצעיד את בתי הדין הרבניים קדימה ותשפר את תפקודם ותדמיתם. למרבה האכזבה ההחלטה להעביר את בתי הדין הרבניים למשרד הדתות מחזירה אותנו כברת דרך לאחור. טעות לחשוב כי מה שקורה בבתי הדין הרבניים הוא עניינים של הדתיים בלבד. כל יהודי במדינה נזקק בדרך זו או אחרת לבתי הדין הרבניים. המציאות היא, שלכל אחד יש קרוב/שכן/ידיד שהגיע בנסיבות אלו או אחרות לביה"ד. גם אלו שאינם מאמינים במדינה ובוחרים לגשת לבתי דין פרטיים וכן אלו שאינם מאמינים כלל בדת ומתנהלים בדרכם, זקוקים לחותמת בית הדין לצורך הכרה בגירושין ע"פ החוק הקיים במדינה. את הסיעות החרדיות לא באמת מעניין תדמית בתי הדין, ולכן אין סיכוי שיפעלו לשינוי המצב. התנהלות בתי הדין היא היא הגורם לתדמיתם הגרועה, דווקא היותם של בתי הדין הרבניים חלק ממערכת בתי המשפט בישראל והשוואתם לבתי המשפט בצד המנהלי יכולה הייתה לשדרג את מעמד בתי הדין והדיינים. גורמים שונים מסיתים את תשומת הלב דווקא לקיפוח נשים בבתי הדין. אינני סוברת כי זו הבעיה. גברים רבים סובלים מתפקוד לקוי של בתי הדין, ילדים רבים סובלים גם הם מהתפקוד הלקוי. לא כל הנשים המגיעות לבתי הדין הן מסורבות גט, וגם אלו אינן תמיד מקבלות מענה ראוי לצרכיהן. הוכח כי השמים לא נפלו גם כשבפועל במשך חודשים ניהלה את בתי הדין אשה מטעם משרד המשפטים. העניינים המנהליים ברובם אינם עניינים הלכתיים, ואין ספק כי ניהול נכון של המערכת צריך שיעשה בידי מערכת מקצועית ומתקדמת, ולא בידי רבנים המוכשרים בתחום הלימוד וההלכה. יש מקום להשוות בין התקציבים שמקבלת מערכת המשפט לזו של מערכת בתי הדין, יחד עם זאת יש להשוות בדרישות מהמערכת ומנושאי המשרות כגון: השוואת שעות עבודתם של שופטים ודיינים. (דיינים מחויבים ב-5 ושופטים ב-8 שעות ליום). השוואת מערכת המחשוב למערכת נט הפועלת בבתי המשפט. יש לחייב את הקלדנים לעבוד בקצב אחיד. (הקצב בביה"ד 20-40, בבהמ"ש 60 לדקה). יש למנות עוזרים משפטיים לדיינים ובמקביל לחייב כתיבת פסקי דין במועדם, מנוסחים היטב ומנומקים, וכן לחייב פרסומם. כאשר הגוף המפקח על בתי הדין מורכב מחברים מהשטיבל אין סיכוי כי יאכפו אפילו את הנהלים הקיימים כבר כגון: שעות הגעה לעבודה, (בפועל ישנם דיינים שאינם מופיעים אפילו ל-5 שעות עבודה ביום). פרוטוקולים (לפי הנוהג הקיים הפרוטוקול נשלח לצדדים רק לאחר הגהת הפרוטוקול בידי הדיינים, זאת בניגוד להנחיות שנקבעו בידי הרב הראשי בשנת התשע"ד). איסור עיסוק נוסף לדיינים (ישנם לא מעט דיינים המכהנים בתפקידים נוספים בניגוד לכללי האתיקה לדיינים). הגשת בקשות לדחיית מועד בטופס מיוחד. (בהתאם להנחיות נשיאת בית המשפט העליון). ביטול הרכבים העוסקים רק בסידור גטין וחיוב כל הדיינים להשתלם בסידור גיטין. (בהתאם להנחיות שנקבעו בידי הרב הראשי בשנת התשע"ד). טיפול בהתנהגות לא הולמת של עובדי בתי הדין, כולל דיינים. השליטה המוחלטת של ש"ס בבתי הדין מסייעת לקיבוע של סוג מאוד מסוים של מינויים (כולל פקידים מזכירים אבדי"ם ודיינים) ללא מכרזים תקינים. יש להתנחם לפחות בהחלטת ראש הממשלה שהשר הממונה על בתי הדין לא יהיה גם יו"ר הוועדה למינוי דיינים, בדומה למצב שהיה עד כה. עתה יש לפעול לבחירת מנכ"ל/ית מקצועי שיכבד את מוסד בתי הדין, ויפעל לשיפור תפקודו ותדמיתו. אולי בכך נוכל למזער את הנזק שנעשה.
