סרט מצוין. צפיתי בו לאחרונה שוב ואכן סרט מלא הומור, עין צוחקת, והטובים מנצחים. לפעמים, אי אפשר להיות בשמחה, כי אם על ידי מילי דשטותא. לא יכולתי להימנע מלחשוב על ליהוק מחודש של הסרט עם כוכבים משלנו. חשבתי על כל דמות ופרט, ובסופו של דבר יצאה לי רשימת הליהוק הזו. סם שפיגל, או חגי לובר, היו מתמוגגים. בתפקיד טריניטי ללא ספק הייתי מלהק את נפתלי בנט. כמו הציבור שלו, בנט מהיר מאוד, אמיץ, מחפש צרות, גיבור ויש לו אגרוף מחץ. בתפקיד במבינו הייתי מלהק את משה בוגי יעלון. הם אחים למחצה, ובמבינו פשוט אוהב שונא את אחיו. בוגי השריף וכוחו האימתני, הוא בסופו של דבר כוחו של צה"ל במלוא הדרו ומשקלו ההיסטורי. בתפקיד העמק הנעלם, הייתי מלהק את תל אביב. בתוכה הייתי מלהק את המחנה הציוני כקהילת המורמונים, שאינם מאמינים באלימות, בעד פוליגמיה, ולהם יש עדר בהמות פרות הבשן, והם עסוקים בבנייה מבוקר עד ליל. בעיקר: הם אוהבים מאוד להפנות את הלחי השנייה לאויב. שרה היא ציפי. ג'ודית היא שלי. האח טוביאס יזכה לליהוק טוב על ידי יצחק בוז'י הרצוג. בתפקיד העיירה הייתי מלהק את מדינת ישראל. העיירה אוהבת שקט בכל מחיר. גם אם מגעיל, מושחת, ובסכנת פלישה מתמדת של פושעים מסוכנים, דוגמת זוג האקדוחנים שהופיעו לפתע והם הלא חיזבאללה ודעאש, הם מעדיפים שקט על פני מלחמה. מי שמשגע אותם, ועושה בלאגן בעיירה, ומסלק את הרעים, זה בנט טריניטי כאמור. בסופו של דבר, הם זוכים לניקוי האורוות, בעל כורחם, ונפטרים מהמושחתים שהשתלטו עליהם, בזכותו. בתפקיד העוזרים הנמרצים והמיומנים של בנט טריניטי, הייתי מלהק את איתמר בן גביר בתפקיד ויזל. את ברוך מרזל בתפקיד טומי. מעניין את מי הייתם מלהקים בתפקיד סוסי ההרבעה, עליהם מוטבע סמל לוחות הברית. ג'ונתן סוויפט, שמתבונן מהצד, כיצד הטובים מנצחים, ושומר על המשרדים, הייתי מלהק את באן קי מון. צמוד אליו השיכור המקסיקני, אותו הייתי מלהק כברק חוסיין אובמה. הבקבוק של השיכור המקסיקני היה זוכה לליהוק כג'ון קרי. השריף המודח, שריף נכה טיפוסי, הייתי מלהק כבני גנץ. המושל, ובכן ביבי יתאים מאוד. עכשיו לחבר'ה הרעים. ובכן, בתפקיד אמיליאנו המרגל של מסקל, הייתי מלהק את אבו מאזן הרוכב על סוס הרש"פ, המרגל בתוך ישראל, סוס טרויאני מקסיקני, ממנו החליק אמיליאנו, כשויזל טיפל בו היטב. בתפקיד מסקל השודד הרוצח, שמרביץ לאנשיו בכל רגע, הייתי מלהק את את איסמעיל הנייה. חבורת הרוצחים והחוטפים שלו היא כמובן החמאס. בתפקיד המייג'ור, הייתי מלהק את הגביר גיורא איילנד, שעושה הכל כדי להתיידד עם מסקאל חמאס, ועימו כנופיית 'שוברים שתיקה'. בליהוק ג'ף העוזר שלו, הייתי מזכה את אהרון ברק. כאמור על פי הסרט, מתאים למייג'ור לחיות בנברסקה. הלא היא 'גבעות עולם'. בנט בסוף הסרט, שלח את עצמו לקליפורניה, היא בליהוק שלנו, ירושלים עיר הבירה של העם היהודי לנצח. כפי שאנו זוכרים, בסופו של דבר, התקיימה מלחמה בעמק הנעלם. הטובים ניצחו ובגדול. המורמונים עשו תשובה, החליטו פה אחד, ללמוד הגנה עצמית, והם השתתפו באופן פעיל ביותר, בהבסת ציר הרשע שתקף אותם. האח טוביאס שלנו, הגדיר את טריניטי ובמבינו כמקיימים את התורה כפשוטה, עַיִן תַּחַת עַיִן שֵׁן תַּחַת שֵׁן. הטובים ניצחו. אפילו המייג'ור שרד. מחילה וסליחה מכל מי שעלול להיפגע, אבל 'כל ליצנות אסירא בר מליצנות דעבודה זרה'. זו בסך הכל סאטירה, במטרה לגרום או למנוע שינוי. לרוב, שימוש בסאטירה מעורר צחוק, אך מטרתה המרכזית היא הביקורת באמצעים קומיים. אז עימכם הסליחה. מאוד שימח אותי, שהסרט תם ולא נשלם, בציטוט מקהלת, אותו מקריא טוביאס: עת מלחמה ועת שלום. והוא מוסיף מה שלא נמצא בקהלת: עת לנצח. יוֹשֵׁב בַּשָּׁמַיִם יִשְׂחָק, וגם אני מצטרף, ובסופו של דבר כולנו נצחק. בְּשׁוּב יְהוָה, אֶת-שִׁיבַת צִיּוֹן-- הָיִינוּ, כְּחֹלְמִים. אָז יִמָּלֵא שְׂחוֹק, פִּינוּ-- וּלְשׁוֹנֵנוּ רִנָּה. במהרה בימינו אמן.