האופוזיציה בהיסטריה. נראה שכל מה שנותר לה הוא לדוג במים עכורים, בימים שבהם נדרשת אחריות לאומית ממדרגה ראשונה. יאיר לפיד, משרי האוצר הכושלים בתולדות המדינה, דורש להקים ועדת חקירה ממלכתית בעניין חתימת ארה"ב על הסכם הכניעה וההשפלה עם שלטון האייתוללות האיראני. דרישה שלא תיאמן, כאילו ממשלת ישראל היא צד להסכם, ולא הממשלה שנאבקה בו לאורך שנים בכל כוחה. סברתי לתומי שהוא מציע לקונגרס האמריקני לבדוק כיצד קרה שהמעצמה החזקה בהיסטוריה נכנעה לקבוצת טרוריסטים שמלבה אש בכל המזרח התיכון, עם שאיפות להרחיב את האש לאירופה ולארה"ב. חשבתי שלפיד, מתוך אחריות למדינת ישראל, שמע את דברי המנהיגים האיראנים, המטיפים למלחמה נגד ארה"ב והמדינה הציונית, והעלה דרישה לחשוף בפני הציבור האמריקני את השיקולים שבגינם נמכרו ישראל וארה"ב. בהזדמנות זו חשבתי שלפיד יציע גם לבחון את סיבת העיוורון של האמריקנים, שלא מוכנים לראות ירי בחייליהם, על ידי מי שתודרך בירדן, כפיגוע על רקע איסלאמיסטי. למרבה הפליאה, דרישתו היא לחקור דווקא את מהלכי ממשלת ישראל, שכבר לפני שנים העלתה על ראש עניינו של העולם את סוגיית הגרעין האיראני, ולא הרפתה אף לרגע. ממי שהיה כתב בעיתון "במחנה" ופרשן טלוויזיה אפשר לצפות להגינות מקצועית וליושרה בסיסית. ממי שמייעד עצמו לראשות ממשלה נדרשת רצינות ואחריות, ולא פעולה על פי הוראת מומחים למיתוג. היהודים יותר חכמים ממה שיאיר לפיד מייחס להם. לכל המועמדים לראשות ממשלה כדאי לחזור ולצפות בסרט הבחירות של יצחק הרצוג ששודר בערוץ 10 ולהסיק ממנו את המסקנות הנכונות. מנהיג לא אמור להיות נשלט על ידי פופוליזם זול מבית מדרשם של יועצי תקשורת. איש בישראל, מימין או משמאל, לא היה יכול להשפיע על אובאמה שלא לחתום על ההסכם. מי שמאשים את ממשלת ישראל משחרר את הנשיא אובאמה מאחריות. טעות ממדרגה ראשונה שפוגעת באינטרסים הקיומיים של ישראל. מפלגת העבודה גם היא מנסה לרקוד על הבעיה הקיומית ולהשתמש בה לצרכים פוליטיים קטנוניים. הרעיון להציע אי אמון בראש הממשלה על רקע היחסים עם ארה"ב משול למי שיושב בספינה מאוימת וקודח בה חור. כרגע יש אינטרס עליון לרכז את כל הכוחות ולהתמודד עם ההשלכות של ההסכם בדעת הקהל ובקונגרס. הבעיות של יצחק הרצוג בתוך המחנה הציוני - אסור להן שישפיעו על שיקולי טובת המדינה. אזרחי ישראל מצפים מראש הממשלה שלהם שיעמוד על משמר ביטחונם, כמו שנהגו ראשי ממשלה בעבר. דוד בן־גוריון, מנחם בגין ויצחק שמיר לא היססו להתעמת עם הממשל כשסברו שהמדיניות שלו פוגעת בישראל. זהו ביטוי למנהיגות אמיתית. בנימין נתניהו נבחר לראשות הממשלה משום שאזרחי ישראל העדיפו להעמיד בראשם מדינאי, ולא רכיכות פוליטיות. אם אנשי המחנה הציוני סוברים שתפארתם תהיה על קמפיין שיחליש את מדינת ישראל, הם יופתעו לגלות שהציבור ידחה את הניסיון הזה בשאט נפש. השמאל המתבכיין, המלנכולי והכנוע חייב להפנים שמנהיגות אינה נקנית בציניות, ואחריות לאומית אינה מטבע עובר לסוחר. מתוך "ישראל היום"
