מקור הביטוי "לשפוך את התינוק עם המים" באירופה של המאה ה־16. המקלחות היו בגיגיות, וסדר הרחצה היה מהגדול לקטן. האחרונים בתור היו התינוקות, שהוטבלו במים שכבר היו עכורים, ואפשר היה שבהפיכת הגיגית יימצא תינוק קטן, שנשפך עם המים. היום כבר רוחצים תינוקות במים צלולים ובטמפרטורה מדויקת, ועדיין קיימת סכנה - ולו מטאפורית - לתינוקות שנשפכים עם המים. ביהמ"ש העליון מבקש להרוס 20 מ"ר ביישוב בית אל, שהקרקע שעליהם נבנו נמצאת בסימן שאלה משפטי. אלו המים. אלא ש־20 המטרים הללו מחוברים ברצף לשני בנייני ענק ובהם 44 יחידות דיור. בג"ץ מורה לשפוך גם את התינוק ולהרוס את כל עשרות הדירות. הקבלן דריינוף החל בבניית המבנים בחלק המערבי של בית אל לפני כחמש שנים. במהלך הבנייה התברר שהפינה של אחד הבניינים חורגת מחוץ לתחום היישוב. המדינה התחייבה להסדיר זאת, כחלק מהסכם שכונת האולפנה שפונתה ב־2012, והקבלן המשיך לבנות. איך מסדירים פינה? מזיזים את "קו התפיסה", גבול היישוב, ב־20 מטרים מערבה. המדינה התחייבה לקדם את התכנון ולאשר את התוכנית, הליך ההסדרה החל בגיבוי המינהל האזרחי, אבל בג"ץ רוקע ברגליים ודורש שיהרסו הכל. בישראל עומדים מאות בתים ללא היתרים ובתהליכי הסדרה שונים, ואילו כאן, כשההיתר עומד להתקבל בעוד כחודש, בג"ץ דוהר להריסה בגלל עקרון "סופיות הדיון": הוא החליט אז הוא החליט. מי שנענש הם תושבי בית אל, שעד סוף החודש יחזו בדחפורים עולים על בתיהם. זה לא הסיפור היחיד בז'אנר. הנה מעשייה עוד יותר בלתי נתפסת: במהלך תהליכי ההסדרה של היישוב עלי (הכרזה וסקר לקראת תב"ע) עברו אנשי המינהל האזרחי על מפות ועל תצלומי אוויר ישנים כדי לוודא שהקרקע לא היתה שייכת לאיש מימי הטורקים ועד ימינו. והנה, בלב שכונת גבעת היובל התגלה מלבן שטח שבתצלומים הישנים נראה מעובד. בג"ץ דורש להרוס את כל מה שיושב על אותו מלבן: שני בתים, קטע כביש ומטרים ספורים בבית שלישי. אין בעלים פלשתינים למלבן המסתורי הזה. אין איש שטוען שהקרקע שלו. ייתכן שהבעלים הוא טורקי, ייתכן שעבר מהעולם, ייתכן שמעולם לא נולד. גם אם נניח שיש היגיון בהריסת שני הבתים במרכזה של שכונה בהתנחלות (ושהבעלים הפלשתיני, אם יימצא, יבוא לבנות שם את ביתו) - מה העניין עם הכמה מטרים בבית השלישי? מהנדס שבדק את העניין פסק שהריסת המטרים הספורים הללו תגרום לקריסת הבית כולו. והרי לכם תינוק בתוך מים עכורים. בג"ץ מתעקש: להרוס. ואם הבית יתמוטט - שיתמוטט. בית המשפט דרש גם להרוס את קטעי הכביש העוברים בתוך "מלבן השערורייה", מה שיגרור סלילה של אותו כביש מחדש, לא רחוק משם, בעלויות עתק. באו המתנחלים והציעו: ניתן לאותו אלמוני (אם יגיע) חלקה אחרת, שווה בגודלה, בערכה הכספי ובאיכות האדמה שלה. הרי יש חוק איחוד וחלוקה והדבר אפשרי משפטית. ענה בג"ץ: לא. לפני תשע שנים נהרסו תשעה בתים יפים ביישוב עמונה מסיבה דומה. עד עצם הרגע הזה לא הגיע איש לדרוש את הקרקע. נותרו תשע ערימות פסולת בניין, אנדרטה לצדקנות. מתוך "ישראל היום"
