פשעי שנאה, תופעה חמורה ומקוממת, מחייבים מלחמת חורמה עד לסילוקם מן המציאות המורכבת של חיינו. צריך להיות מובן שפשעי שנאה קיימים – וצריכים להיות אסורים – לא רק בהקשר של יחסי יהודים כלפי אחרים. משום מה, בשיח הציבורי והתקשורתי בישראל הביטוי פשע שנאה יוחד רק לאירועים שבהם הפוגע הוא יהודי, ובעיקר אם הפוגע הוא יהודי דתי. משום מה, בשיח הציבורי והתקשורתי בישראל הביטוי פשע שנאה אינו משמש בהקשר של פשעי שנאה של ערבים נגד יהודים, או של יהודים נגד יהודים. התנכלות לערבים בשל היותם ערבים היא גזענות. איסור על יהודים לבנות את בתיהם בירושלים, ביהודה ובשומרון – אף הוא גזענות. אבל, הצבועים המתגייסים – בצדק – לגנות כל אמירה פוגענית כלפי ערבים ממלאים פיהם מים לנוכח גזענות זו, המותרת בעיניהם למען "השלום" וכדי להשקיט – ולהקשיח - את דעתו של מכחיש השואה מרמאללה ותומכיו בארץ ומעבר לים. התוצאה: מי שמצדדים בהקפאה הגזענית של בנייה יהודית בירושלים, ביהודה ובשומרון אינם מעלים כלל בדעתם להקפיא בנייה ערבית בכלל ובעיר רוואבי בפרט. ממשלת ישראל והקרן הקיימת לישראל נרתמו לסייע לבניית עיר חדשה לאויב, ומי שדורש ביקורת על קק"ל אינו מבקש לבחון פעילות אנטי ציונית זו שלה. וכן, צילומי האוויר של ארגוני השמאל הגזעני אינם מתעדים פעילות זו, כי לא לכך יועדו הכספים הרבים שהם יונקים ממקורות אנטישמיים. גורמים ממלכתיים ומשפטיים ורבניים ישראליים כרתו למעשה ברית בלתי קדושה עם גורמים דתיים מוסלמיים: אלה ואלה שוללים את חופש התפילה מיהודים במקום הקדוש ביותר ליהודים – הר הבית – בשעה שהם מקפידים על הבטחת חופש התפילה למוסלמים, ומערכות המשפט ואכיפת החוק של ישראל "הריבונית" אוכפות את האפליה על רקע דתי, שלא לומר גזעני. התוצאה זהה: הר הבית לא בידינו; יהודים מנועים מלבקר ומלהתפלל בחופשיות בהר הבית. ישראל משקרת כשהיא מכריזה שבישראל יש חופש תפילה לכל. האמת היא שבישראל יש חופש תפילה לכל, פרט ליהודים. ישראל "הריבונית" משדרת שתפילת יהודים, ולאחרונה שאפילו ביקורי יהודים ללא תפילה, או של חיילים במדים, או של ח"כים יהודיים – הם פרובוקציה. במקום להיאבק באפליה, ישראל נותנת לה יד, תחת סיסמת שמירת הסטטוס-קוו. אם גישה זו תימשך, הסטטוס-קוו העתידי ייחשב לכזה שבו אסור ליהודים לבקר בהר הבית, אפילו בלי להתפלל. גזען איננו יהודי שעולה להר הבית כמו כל אדם אחר, אלא מי ששולל זכות זו מיהודי בשל היותו יהודי. מי שנחרד מגילויי אנטישמיות באירופה אינו יכול להתעלם מגילויי אנטישמיות במדינת היהודים, שדווקא בה קיים חופש תפילה לכל אך לא ליהודים, וחופש בנייה לכל אבל לא ליהודים. איסורים כאלה, אילו היו מופעלים כנגד יהודים באירופה היו מעוררים זעם וביקורת אצלנו. כאשר אותם איסורים מופעלים נגד יהודים בישראל הם מוצגים כצעד הכרחי למען השלום, שאפילו "שלום" איננו, אלא מעשה חזירי, דורסני וגזעני. "אור לגויים", ואולי נכון יותר לומר: חושך לגויים! פשע שנאה איננו רק גילויי גזענות ואלימות של יהודים נגד ערבים. לא פחות מכך הוא כוונות של יהודים לנקוט גזענות ואלימות של יהודים נגד יהודים. כאלה הם, למשל, הדיבורים והכוונות לגרש מאות אלפי יהודים מבתיהם בארצם ולהקריב את זכויותיהם – כבוד האדם וחירותו – למולך של דת "השלום". כן, גם זו היא מלחמת דת. לדת "השלום" יש כל המאפיינים של דת קיצונית, כולל אדמו"רים ועדר מאמינים, כולל הנכונות להקריב קורבנות "שלום". הנאורים בעיני עצמם אינם רואים בכך גזענות, בשעה שזו ההגדרה הנכונה של גחמותיהם: גזענות! גם הדיבורים והכוונות להחרים מוצרים של יהודים הגרים ביהודה ובשומרון הם שנאה. מדובר ביוזמות של גורמים אנטישמיים באירופה, המחרים מחזיקים אחרי גורמים אוטו-אנטישמיים בישראל, ששנאתם ליהודים משכיחה מהם את התיימרותם להיות "נאורים", "ליברלים" ושאר סיסמאות נבובות כאשר מדובר ביהודים. עשבים שוטים יש לעקור, בין אם הם צומחים בערוגות השמאל או הימין. גזענות וטרנספר הם פסולים, בין אם מקורם באידיאולוגיה שמאלנית או ימנית. התפשטות השוליים לכיוון המרכז היא מסוכנת, בין אם מדובר בשוליים השמאלניים או הימניים. מי ששונא/ת את נתניהו, מסית/ה נגדו ומאשים/ה אותו למעשה בעידוד השוליים הימניים ובהרחבתם מנסה להשכיח את היותו/ה שותף/ה לפשע השנאה החמור שביצעה ממשלת ישראל נגד כעשרת אלפים מאזרחיה, שאותם גירשה מבתיהם בדיוק לפני עשר שנים, בניגוד לרוחו של חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, גם אם המעשה זכה לחותמת הכשרות של בג"ץ. גושפנקה זו מהווה עד היום נקודת השפל והמפנה באמון הציבור במוסד השיפוטי העליון. נכון יעשו ראשי האופוזיציה וגורמים בתקשורת אם יתעלו על עצמם ובמקום לרקוד על הדם שנשפך בפשעי השנאה האחרונים יוקיעו לא רק את תמונות השנאה המגונות נגד נשיא המדינה ריבלין, אלא גם את תמונות השנאה המגונות נגד ראש הממשלה נתניהו. לא מיותר להזכיר שתמונות התועבה של ראש ממשלה ישראלי במדי אס. אס. הופצו לראשונה על-ידי סוכן שב"כ שפעל כאשר השר הממונה על ארגון זה היה לא אחר מאשר ראש הממשלה באותם הימים.
