1. איילת קדר היא דוברת המרכז הרפואי ברזילי. השבוע, כמעט בכל יום ולפעמים כמה פעמים ביום, שיגרה לכתבים עדכונים דחופים: היום חל שיפור במצבו של מוחמד עלאן. היום חלה הרעה קלה. עכשיו הוא מורדם ומונשם, ועכשיו כבר לא, וכעת אחיו הגיע משכם לבקר אותו ולשמוע סקירה רפואית על מצבו. ההודעות השוטפות האלה והראיונות עם הרופאים והעדכונים שקיבל בית המשפט מהפרקליטות – היו בדיוק המטרה של עלאן: שנתבלבל. שייקח לנו זמן לגבש מדיניות ממשלתית. שנתעסק בדילמה הזו ולא נדע איך להכיל ולסיים את הסיפור, לכאן או לכאן. שאת מהדורות החדשות יפתחו תוצאות ה-MRI ודיונים על נזק מוחי שנגרם לו או לא. נדמה לי שרק על מצבו הרפואי של אריאל שרון, להבדיל, אחרי האירוע שממנו לא קם, נמסרו עדכונים תכופים ובהולים כל כך. על מצבו של יובל אפל לא שמעתי השבוע מילה. יובל נפצע יחד ירין אשכנזי בפיגוע הדריסה ליד שילה לפני כשבועיים. שניהם נפצעו קשה, אבל בעוד שני לוחמי צה"ל נלחמים על חייהם – מדינה שלמה עוסקת בויטמין בי שכנראה חסר למוחמד עלאן. בקבוצות הווטסאפ של שכני משפחת אפל למושב מעדכנים בדאגה מסביב לשעון, אבל רק שם. אז צלצלתי השבוע למירי, אימא של יובל, כדי לאזן קצת. הנה מה שיש לה לומר: "אני חושבת שיובל היה מוקף, מרגע הפיגוע, בשרשרת של מלאכים. עבר שם זוג מהיישוב עלי מייד אחרי הדריסה. הם החזיקו לו את היד. גם המ"מ וגם הפרמדיק וגם הרופאה שהגיעה מהתאג"ד וגם הצוות של 669 שטיפל בו במסוק, כולם מלאכים, ואיתם כמובן כל אנשי בית החולים כאן. אנחנו מלאי הכרת תודה. כולם כל כך עוזרים ובעיקר, יובל עוזר לעצמו. החייל ירין כבר התעורר, אבל יובל עדיין לא. "יובל רוצה לחיות, והוא שולח לנו סימנים לכך. הוא הגיע במצב אנוש, ועכשיו הוא יציב, ועדיין מונשם ומורדם, אבל יש פה ושם איתותים קטנים ממנו. בליל שבת נכנסנו לחדר ועשינו קידוש ושרנו לו. הוא פתח את העיניים, וראינו את הדופק שלו עולה. זה היה נראה שהוא מתאמץ לפתוח את העיניים, כאילו יש טון של בטון עליו, אבל זה קרה. האחים שלו גם ביקשו ממנו ללחוץ להם את היד והוא לחץ. הרופאים אומרים שזה אולי רפלקס, אבל זה לא משנה. מבחינתנו הוא נלחם. זה לא סתם רפלקס, אלא רפלקס של רצון להביע שהוא שומע אותנו. השבוע הזיזו לו את צינור ההנשמה. לפני שהוציאו אותי מהחדר אמרתי לו: תקשיב, יובל, עושים לך פרוצדורה כדי שיהיה לך יותר טוב בנתיב הנשימה, לקראת ניתוח בפה ובלסת. אני רק מבקשת סימן קטן ששמעת אותי. אם שמעת אותי – תמצמץ חזק. והוא מצמץ. מבחינתי זה דבר גדול, פנטסטי, אפילו שיש עוד הרבה דברים שהוא לא עושה. אנחנו חיים משעה לשעה. הוא ילד חזק ועקשן ואני מאמינה בו. הרופאים יגידו שאני סובייקטיבית אבל אני בתור אימא מרגישה אותו, וחושבת שגם הוא מרגיש אותי, ואת אבא שלו ואת שלושת האחים שלו שכאן". עד כאן קולה של אימא. השמות של החיילים לתפילה, אגב, הם יובל רפאל בן מרים חיה וירין בן רבקה. 2. יום שני, 12 בצהריים, "חוות הנוער הציוני" בירושלים. קורס הכנה לבנות לקראת השירות הלאומי. הרב שמואל אליהו, הרב של צפת ובכיר במערך השירות הלאומי הוא המרצה הבא, והבנות מתרגשות. המנהלת סיפרה להן שהוא ידבר גם על פרשת "הרב מהצפון", שאותה הוא עצמו חשף וליווה פומבית, מה שהוביל לחקירת המשטרה. אלה ימים אחרונים של חופש גדול עבורן, בין סיום כיתה י"ב לבין תחילת השירות. הן מקשיבות לרב מדבר על חודש אלול, על היכולת לתקן ולהתחיל תמיד מההתחלה, על חשיבות הפעילות שלהן בבתי ספר ועם ילדים במצוקה ונוער בסיכון, אבל כשהוא עובר ל"נושא שטיפלתי בו אישית בחודשים האחרונים בצפת, ובטח שמעתן עליו", הן הופכות קשובות במיוחד. התלונות הראשונות של נשים על עזרא שיינברג הרי הגיעו אליו. "עד עכשיו הייתן בתיכון. זה מקום יחסית מוגן", הוא אומר להן. "אתן יוצאות לעולם הגדול, והוא פחות מוגן. אחד הדברים שלמדתי מהסיפור הכואב הזה הוא כמה נשים צריכות עוצמה. כל אישה צריכה להיות לביאה. לדעת לשמור על עצמה, לשים מחסומים, ואם צריך, גם לדעת לפעול. יש אנשים שטופי יצרים, ולפעמים הם גם עטופים בעטיפה יפה. תדעו לכן, אין דבר יותר קדוש בעולם מזוגיות. הרחוב, לצערנו, לא מכיר בערך הנאמנות. הזוגיות היא לא ערך עבור כולם. אתן קיבלתן חינוך שמעריך קדושה ואהבה, אבל בואו נסתכל מסביב. בתקשורת בישראל לא מהללים זוגות שנאמנים אחד לשני עשרות שנים. לא מדברים על אהבה עתיקה שמתחדשת כל הזמן. זה לא טרנדי. זה לא השיח. לא אומרים לנו לשים גבולות, לשמור על יחסים עניינים, לא לגלוש, לא לעבור את הגבול. העולם שלנו עוד לא מתוקן. אנחנו רואים מקרים חמורים גם בצבא, גם במשטרה, גם באוניברסיטה וכן, גם בעולם של בית המדרש. תהיו חזקות, תשימו לב, ותדעו מראש שזה מבלבל, ולפעמים קשה להבחין, כי יש בעולם הזה תערובת של טוב ורע". 3. הפסוק "תמים תהיה עם ה' אלוקיך", שמופיע בפרשת השבוע, פרשת "שופטים", מופיע הרבה פעמים במכתביו של הרבי מלובביץ'. הוא ענה לעשרות אלפי פונים במהלך השנים, ומפתיע לגלות כמה פעמים נדרש להשתמש בפסוק הזה. פעם הוא כתב אותו לאדם ששאל אותו על פירוש חלומות, פעם למישהי ששאלה שאלות מיסטיות על מגידי עתידות, וכך הלאה, ביחס לקמיעות, לקוראים בכף היד ובפרצוף ולשאר קוסמים. "התורה כותבת 'תמים תהיה עם ה' אלוקיך'," הוא ציטט שוב ושוב, כלומר: יש ללכת בתמימות, בדרך הישרה והמקובלת של קיום התורה והמצוות ולהשקיע בה, ולא במסלולי קיצור עוקפים וקורצים יותר. לאדם שסיפר לו על "ספר סגולות" שקרא הוא כתב: "אם רצונך דווקא בספר סגולות, הרי ישנה סגולה בדוקה ומנוסה, והיא תורתנו הקדושה".
