ב- 15 ביוני 1980, מסרו רשתות השידור החשובות בעולם, את דבריו הקשים של ראש ממשלת ישראל דאז, מר מנחם בגין ז"ל, נגד החלטת ראשי מדינות השוק האירופי המשותף לתמוך בקו מדיני, הפוגע בתהליך השלום. התשובה לשאלה מדוע מנהיגי אירופה, ומנהיגי ארצות הברית ורוסיה, וארגוני השמאל החתרניים, כולם מחבלים בתהליך השלום האמיתי, נמצאת בדברים שכתב עוד בקיץ 1978 הגנרל בדימוס יוהנס שטיינהוף, עורך "ארוספייס-אינטרנשיונל", במאמר המערכת שלו. באותו מאמר מערכת נכתב, כי במידה רבה, הכלכלה של אחדות מהמדינות המתועשות ביותר באירופה, ואני מוסיף, של ארצות הברית ורוסיה, כמו גם של מדינות ערב, - תלויה במכירות נשק...למרבה הצער, מכירות הנשק שלהן אינן מונחות על ידי המטרה האלטרואיסטית של הגנת ביטחון המדינות הנאורות הנמצאות באיום קיומי. כלומר, אם יהיה שלום – מי יקנה ומי ימכור כמויות כאלו של נשק? כמו כן, משכורותיהם המנופחות, של ראשי ואנשי ארגוני הטרור הערבי, כמו גם של ארגוני החתרנות השמאלניים, הינן מניע מרכזי, בחתרנותם ובבוגדנותם כלפי המדינה היהודית והעם היהודי. למי שהתפלא על מהלכיו של נשיא ארצות הברית ברק חוסיין אובמה, ותמיכת בני בריתו, בהסכם הכניעה לאיראן הנאצית, הנה התשובה הברורה לפליאה. כך למדתי מספרו של יוסף דוריאל 'לצאת מטירוף מערכות'. שמו של האויב הקטלני: כסף שחור. שמה של התופעה המסוכנת של הנצחת המלחמה בין הערבים ליהודים, באמצעות אשליית שלום עכשיו, הוא: הרעלת כסף שחור. בשנות ה- 70, פרצה ביפאן מחלה מסתורית, שהמיתה רבים ועשתה רבים אחרים לנכים. תוצאת האבחנה הרפואית היתה – הרעלת כספית. התברר כי ביוב של מפעל כימי גדול, נשפך לים, הדגים שבסביבה קלטו את הכספית, והאנשים שאכלו את הדגים האלה ספגו אותה לגופם עד שלקו במחלה הנוראה. המפעל הכימי הזה, הוא בנמשל: התקשורת הישראלית הממוסדת אשר ניזונה מכסף שחור. קונצרן הכסף השחור הוא אירופה (עשיו/אדום). הדגים שהורעלו הם אנשי התקשורת הישראלית. האנשים שאוכלים ומעבירים את הדגים המורעלים מתים. האנשים שאינם אוכלים את הדגים המורעלים בריאים וחיים ומנצחים. בהודו בסוף שנות ה- 70, אירע מקרה, שיש בו בכדי לרמז על המענה לכסף הקטלני. הודו סבלה אז ממחסור במזון, אך גם ממכת עכברים, שהשמידו יבולים. הממשל ההודי הכריז על פרס של רופיה אחת עבור כל עכבר מת, בכדי לעודד את השמדת העכברים. בדיוק ההיפך קרה. העכברים התרבו והוסיפו להשמיד את היבולים. התברר כי פרס הרופיה ששולם תמורת כל עכבר מת, נוטרל על ידי הסכום ששילמו הסוחרים תמורת עור של נחש – אויבו הטבעי של העכבר. ציידי הנחשים לכדו כ – 10 מיליון נחשים בשנה, וכך קרה, שמספר העכברים בהודו הגיע ליותר משישה מיליארדים. מה שעשו ההודים, הוא עבורנו שיעור גדול לחיים, הם הקימו חוות לגידול נחשים והפצתם לשדות כדי לחסל את מכת העכברים. הנחשים הטובים בנמשל, הם המתנחלים. מכת העכברים היא מכת הטרור הערבי. אותם נחשים קדושים הם התרופה למכה. הישרות הזו עתידה להתגלות בצורה מושלמת על ידי מלך המשיח, שעתיד לצאת מדוד המלך, כפי שאומר ר' צדוק מלובלין, שהגימטריא של משיח היא נחש - הוא יחזיר את הישרות. לסיכום המשל והנמשל: ב – 26 בפברואר 1978 הספידו ראש ממשלת ישראל מנחם בגין וסגנו יגאל ידין את עמיחי פגלין, שנהרג בתאונת דרכים. עמיחי פגלין היה ממפקדי האצ"ל, בשיטות לחימה מתקדמות, שעשויות לשמש אותנו היום, ביעילות מופלגת. אלו היו שיטות לחימה של גרימת טירוף מערכות נגד השלטון הבריטי. כיום, ניתן לעשות בהן שימוש כנגד אויבי המדינה היהודית. בשנת 1977 מונה עמיחי פגלין לתפקיד יועץ ראש הממשלה למלחמה בטרור. לאחר כשנה, נהרג עמיחי בידי אדם שהיה כבר מת: בעת נסיעתו בכביש המהיר תל אביב חיפה, התנגש במכוניתו רכב נהוג בידי אישה קשישה, שלקתה בהתקף לב ואיבדה את השליטה על ההגה. זהו המשל, והנה הנמשל: את המלחמה בטרור הרגה אישה קשישה שלוקה בהתקף לב, ושמה: שוברים שתיקה. החדשות הטובות: יש לעמיחי פגלין תלמידים מצטיינים. הם חיים בקרבנו. יש להם כיפות סרוגות וגם שקופות. הם מאמינים בעם היהודי ובמדינה היהודית. הניצחון מובטח. הכוח האמיתי והפנימי הזה התעורר ומתעצם. זהו כוח האמונה היהודית.
