האם הסימון Made in Germany הוא פרי של יוזמה גרמנית כדי לקדם את תוצרתם? טעות. להפך: בשנת 1887 חוקקו הבריטים את "חוק סימון סחורות" (גרמניות), בהאמינם שהקונים יעדיפו תמיד את התוצרת האנגלית. אלא שלאחר זמן התברר שבריטים רבים דווקא חיפשו את הסימון "מייד אין ג'רמני", שמה לעשות, הפך להיות ערובה לתוצרת איכותית. במקום לקלל, האנגלים נמצאו מברכים. עכשיו מסמנים האירופים את תוצרת המתנחלים היהודים. לא מטעמי תחרות מסחרית, כי אם מתוך מניע פוליטי פרו-פלשתיני כביכול, שאינו אלא אנטישמי ביסודו. וזה מוביל אותנו אל חרם אירופי אחר: החרם הנאצי על המסחר היהודי, שבלט בסימון בתי עסק יהודיים במגיני דוד, תחת הסיסמה "אל תקנו אצל יהודים!". הייתה זו הקדמה לסימון היהודים גופם במגיני דוד צהובים, לקראת השמדתם הפיזית. כיצד, אחרי כל אלה, יכולה אירופה להרשות לעצמה לשוב ולהחרים תוצרת יהודית, ומדינת היהודים לא תזכיר לה את זאת? והעם היהודי, כאן ובגלויות, משלים בלי קרב עם ההתנהגות הנבזית והשפלה הזאת של היבשת מחוללת השואה כלפי צאצאי קורבנותיה? ומדוע אין אנו מנסים, לפחות, להפוך את היוצרות ולהבליט את היות הסחורות מיוצרות על ידי יהודים ששבו לארץ אבותיהם? בקיצור: לנצל את גזירת הסימון, שאינה אלא שלב ראשון לקראת הכרזת חרם, כמנוף וכקריאת תיגר ציונית? הפסיביות מאפיינת את התגובה החלשלושה של ישראל מול כל מתקיפיה – הגבלסים הנובחים עליה מרמאללה, העמותות והאנרכיסטים המזנבים בה מבפנים, העלבונות באנגלית אוקספורדית היוצאים מירדן, הגינויים הדיפלומטיים הצבועים מן האו"ם ומכל משרדי החוץ. אותה העליבות מאפיינת גם את תגובתה מול החרם המתרקם מולה. לאחרונה הוקצבו סכומים גדולים למלחמה ב‑BDS, מדוע שלא להתחיל בהפיכת קערת סימון תוצרת המתנחלים על פיה? קמפיין יהודי נגדי צריך לתקוף בשתי חזיתות, אחת שלילית ואחת חיובית: חרפת השואה ותפארת האפוס הציוני. במסרים שיועברו ברשתות החברתיות, במודעות בטלוויזיה, בפרסומי רחוב, בעיתונים, על מדבקות - יש להשיב מלחמה שערה. והנה כמה רעיונות לקופירייטרים: "אתם רוצים לסמן את תוצרת המתנחלים היהודים? למה לא כך" (כאן מצוירים כוכבים-טלאים צהובים); "אירופה 1933 סימנה סוחרים יהודים, אירופה 2015 מסמנת מתנחלים יהודים!"; "קנה תוצרת המתנחלים היהודים – הילחם באנטישמיות!"; "הגדה המערבית היא המולדת העתיקה של היהודים, קנה את תוצרתה!"; "חפשו את התווית 'גדה מערבית' – זו תוצרת היהודים ששבו לארצם!". ואידך זיל גמור.
