שנים רבות טופלים על ישראל את חוליי העולם – מדכאת, רומסת ואכזרית. שנים רבות שאלנו למה וניסינו לטהר את שמנו, אבל יש לדמוניזציה הזו גם יתרון... במשך שנים תהינו ושאלנו את עצמנו למה הם מכפישים אותנו, למה הם מפיצים עלינו את כל אותן עלילות בדים על הגזענות האלימות הרודנות ורמיסת זכויות האדם שבה נוקטת ישראל, למה הם, קובעי דעת הקהל בעולם הערבי, עושים לנו כזו דמוניזציה אכזרית? הרי אנחנו כל כך הומאניים, כל כך נאורים, דמוקרטיים וחובבי זכויות האדם הבהמה, חית השדה וכל הרמש הרומש על הארץ. אז למה? למה הם מספרים עלינו כאלו סיפורים שמבעיתים גם אותנו עצמנו? שונאינו ומבקשי רעתנו בעולם כולו ובעיקר במדינות ערב שסביבנו דאגו לקשט את דמותנו בשיניים מושחזות, באף ארוך וחורש רעה ובציפורניים חדות שננעצות בבשרו של הערבי האומלל המשווע לעזרת העולם הנאור. הם נשאו אינסוף נאומים וכתבו אינסוף ספרים על כך שאנחנו מרעילים בארות ועדיין, כן כן, עדיין ממשיכים מנצלים את הלילות האפלים של ראשית חודש ניסן כדי ללקט דם של ילדים לקראת פסח בכדים קטנים, ואם פעם זה היה דם נוצרי הרי שהיום זה דם ילד פלשתיני מזוקק. לא עזרו לישראל כל משלחות ההסברה ששוגרו לכל קצוות תבל כדי להוכיח שאנו שה בודד ותמים בין שבעים זאבים רעבים ותאבתניים. לא עזרו סרטונים ותצלומים של חיילי צה"ל משקים פלשתינים רעבים ועוזרים לקשישים פלשתינים לחצות את הכביש בבטחה. לא עזרו הפרסומים על הטיפולים הרפואיים שהענקנו ואנחנו מעניקים לפצועים סוריים או לחולים פלשתיניים, גם אם הם במקרה בני משפחתו של אבו מאזן או איסמעיל הנייה. לא עזרו גם המשלחות ששיגרנו לאסונות טבע ברחבי העולם והוכיחו את מסירות הנפש שלנו לכל בן אנוש המצוי בצרה, ותהא דתו אשר תהא. שום דבר לא עזר. בעיני העולם הערבי נותרנו המפלצת הנוראה שמאיימת על שלום האזור כולו, ורק ילדה יחידה ותמה בשמלה כחולה לבנה ושתי צמות עמדה ושאלה – למה? ובאמת, למה? הרי אנחנו מפיצים כל כך הרבה טוב ונאורות סביבנו (כן, כן, שמאלנים יקרים, צר לי על צערכם ותוגתכם, אבל זו המציאות, למרות הכיבוש והדיכוי וכל הבלה-בלה-בלה הזה). הרי אנחנו מפיצים ידע, טכנולוגיה, תעשייה, פיתוח, המצאות, קידמה ועוד לכל מי שרק בא איתנו במגע. יודע את זה כל קוריאני מתחיל וכל יפני מתלמד. דווקא הם, הרחוקים, משוכנעים שאם רק ילחצו יד לישראלי או יהודי תגדל מנת המשכל שלהם. אז למה השכנים שלנו לא תופסים את העניין הזה? התשובה הפשוטה היא – למה? ככה! כי הם מוסלמים ומוסלמים שונאים יהודים וזהו. התשובה המורכבת יותר היא – אני לא ממש יודע. ועם זאת קחו לכם נקודה למחשבה, אולי על דרכיו הנפתלות של קורא הדורות לדאוג לעמו המתקבץ בארצו: תארו לכם שבכל עיתון ערבי היו מתנוססות במשך עשרות שנות קיומה של מדינת ישראל כותרות מלטפות על יכולותיו ותרומותיו של עם היהודי לעולם ולסובבים אותו, על כל אותם הייטק וחקלאות, על כל אותו מוח ואותה חריצות יהודיים, על כל אותה הומאניות ואהבת אדם שיש בנו. במציאות שכזו, נראה לכם שמישהו ממיליוני הפליטים ששועטים כעת לעבר אירופה היה פותח במסע הארוך אל המדינות הקרות ההן? הם הרי היו צובאים על גדרותיה של המדינה המופלאה שלנו, זו ששמעו עליה ונמצאת במרחק הליכה מהם ומתחננים שנקבל אותם אלינו ומדברים אל ליבנו הרחום והחנון שבוודאי היה נכמר למראה האומללים הללו. הם הרי שמעו באותו תסריט דמיוני על רכותו של ליבנו. וכשהיו כל אותם מיליונים צובאים עלינו היה העולם כולו מאושר לגלות שגם התיק הזה יורד ממנו ונופל על כתפיה של המדינה הקטנה ההיא במזרח התיכון. נשיאים ושועי עולם היו לוחצים על ממשלת ישראל לקבל אליהם את האומללים הללו ומסבירים לנו באותו ומופתים למה חשוב לאחר שכנים במצוקה. אף אחד לא מבטיח לנו שממשלתנו הייתה עומדת בלחץ הזה... אבל כל זה לא קורה. למה? כי במשך שנים הכניסו לראשו של הסורי הממוצע שהמקום האחרון שכדאי לו להגיע אליו הוא ישראל המתעמרת, הכובשת, המדכאת, הרוצחת ילדים פלשתינים וכו' וכו' וכו', אז הוא הולך לגרמניה... שיהיה להם בהצלחה...
