הפיגוע במוצאי שבת עשה לי רע יותר מכל האחרים. ככה זה עכשיו, יש לך מספיק רוע כדי לבחור את ההוא שנוגע בך הכי הרבה.

ללוויה של בני הזוג הנקין הגעתי כדי לסקר אבל דווקא הרצח של נחמיה לביא, שהיה רק טיפה מוכר לי מהתמונות, פוצץ לי את הלב. שוב אותה עטרת כהנים, שוב אותו רחוב הגיא, שוב חג שאמור להיות הכי שמח ונצבע כולו שחור כהה.

שוב אותו ראש ישיבה שאתמול כששלוליות הדם טרם נאספו מרצפת הרחוב המקולל שמוביל משער שכם לכותל, כבר אמר ״מאז תחילת שיבת ציון והקמת המדינה, הרבה דברים קשים עברו עלינו. אבל יש לראות את הדברים בפרופורציה, בפרספקטיבה. האור גדול לאין ערוך מהחושך. כמובן, הצער על כל יהודי שנרצח צורב את הלב, וקל וחומר אם זה ידיד טוב קרוב אל הנפש שנים רבות כל כך. עם זה, אין זה משבית את שמחתנו על כל הטוב. הרי לטרור אין כוח ממשי".

אותו רב היה גם אצלנו עם הספדים רציונליים, וגם אצלנו היה מי שהלך להתפלל מנחה במקום הפיגוע, וגם אצלנו היו אזכרות מלאות אמונה אבל דווקא הרצח של נחמיה עשה לי סדר. עולם ההתמודדות הדתי עם השכול מתחלק לשניים. יש את אלה שמתפללים מנחה במקום הפיגוע ויש אלה שגם 25 שנה אחר כך יתחלחלו לעבור במקום הפיגוע.

גם אם הוא נמצא דקה וחצי מהבית. יש את אלה שמעכשיו לא ממש תעזור להם שיבת ציון, ילדים שיגדלו עם חור בלב, אלה שהעיר הקדושה שבשביל הרגילים היא אלפי שנים של כיסופים ובשבילם היא קו פרשת המים של החיים. בתחושה שלי יש איזשהו פחד של אנשים מלהתמודד עם רגשות, עם כאב, עם פחד, ובגלל זה תוך דקה אחת בדיוק הם כבר מתפללים מנחה במקום הפיגוע.

אנחנו ממשיכים לחיות, תודה לאל אפילו בשמחה גדולה מאוד מאוד רוב הזמן. הייתי אתמול עם ארבעת ילדיי בעיר העתיקה ובשביל שילכו רגועים ליד הבית של סבא וסבתא, גם אני הייתי צריך לתת להם (ולעצמי) את הסקירה ההיסטורית האמיתית של העם שלנו ועל זה שעם כל הצער והפחד של עכשיו, מצבנו הוא הטוב ביותר זה אלפי שנים.

ועדיין. הכאב הפרטי הנורא הזה, שצורב, שורף את הלב, זה שמלווה אותך בשנים הראשונות בכל שניה ואחר כך הוא יכול פתאום לקפוץ עליך בלי שום הכנה, הכאב הזה לא ממש מתנחם משיבת ציון או מזה שלטרור אין כוח ממשי. כי מי כמוך יודע עד כמה יש לו כוח לנבלה.

אז לכם, כל אלה שמלאך המוות לא דפק להם בדלת, תתנחמו מהפרספקטיבה ההיסטורית. באמת. היא לגמרי נכונה. אבל תדעו שלפחות בשביל חלק מאלה שחטפו את הנבוט בראש, נדרשים גם הכלה, נתינת מקום לכל צונאמי הרגשות שיוצא מהם, הבנה לתהליך הארוך מאוד מאוד שהם עוד יעברו, והרבה יותר מתפילת מנחה במקום הפיגוע.

הדברים פורסמו בפייסבוק