ראשי רשויות מרחבי יהודה ושומרון הקימו מאהל מחאה מול בית ראש הממשלה. אזרחים מודאגים ופוליטיקאים ממולחים עולים לרגל לביקור במאהל המחאה. זה מאד חשוב למחות. אי אפשר להמשיך ככה. לא נשתוק עוד. צריך לעשות משהו. רגע, חכו, על מה המחאה? בתחילה סברתי כי המחאה היא על אוזלת היד של כוחות הביטחון אל מול הטרור המוסלמי הגואה, אך אז שמעתי את דרישותיהם מראש הממשלה. "נאמר לנו שיש אי יכולת לאשר ולקדם בניה בלחצים הנוכחיים. אסטרגית זו טעות גסה לא לאשר בניה", כך אמר אמש ראש מועצת יש"ע, אבי רואה לאחר פגישת ראשי הרשויות עם ראש הממשלה. כל כך קל לבקש "פיצויי" בניה לאחר כל פיגוע. ככל שהפיגוע קשה, כך התרי הבניה והתקציבים צריכים להיות יותר גדולים. כל כך קל וכל כך שגוי. איזה מסר אנחנו מעבירים בין השורות? האם חלילה יש מחיר לחיי אדם?! כמה שווים חיי אדם? בית? רחוב? שכונה? תב"ע לישוב שלם? את המשוואה האיומה הזו יש לגדוע עוד היום. אין בטחון בכבישים? יש לדרוש בטחון. אין התרי בניה חדשים? יש לדרוש זאת מהממשלה, אך בשום פנים ואופן אסור לקשור את דרישת הבניה והצמיחה מעבר לקו הירוק למצב הביטחוני. למרות זאת, ישנו חיבור בין המחסור בביטחון למחסור באישורי בניה. גם המצב הביטחוני הרעוע וגם דרך אישורי הבניה ביו"ש נובעים מכך שיהודה ושומרון לא סופחו מעולם למדינת ישראל. למעלה ממיליון דונם אדמות מדינה ברחבי יו"ש מחכות לשיבת ציון אך נאלצות להסתפק בהיתרי בניה מצומצמים, והכול בהתאם למצב רוחו של נשיא ארה"ב התורן, ברצותו מתעלם וברצותו מסכל. אנו נמצאים בפתחה של האינתיפאדה השלישית. מעל גדר ההפרדה שבנה אריק שרון נזרקים בקת"בים על נוסעי כביש 6. לא ירחק היום בו יזרקו משם פצמ"רים. הגיעה השעה להחליט מי הריבון במדינת ישראל. הגיעה העת להחליט מי הריבון ביהודה ושומרון. ראשי הרשויות ביו"ש חייבים לנצל את חלון הזמן הנוכחי לפני שייסגר ולבקש את מה שאנחנו באמת צריכים : החלת ריבונות ישראלית ביהודה ושומרון. אחרי 48 שנים מותר להגיד את זה בקול. אל תבקשו עוד שכונה באלעזר או תב"ע לאיתמר. תבקשו רק דבר אחד – להיות עם חופשי בארצנו. לא תחת שלטון צבאי ולא לכלכל את הרשות הפלשתינית. תבקשו ר י ב ו נ ו ת. ברגע שזה יקרה, את התרי הבניה כבר נוכל לבקש בזכות ולא בחסד. ממש כמו בגבעתיים.
