אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, לטענת חברי הרשימה - הממשלה מנצלת את המצב הביטחוני ומעבירה חוקים גזעניים הפוגעים בעקרונות הדמוקרטיה ובחירויות השונות. אני מסתכלת עליכם חברי הרשימה המשותפת, מאזינה לקולותיכם ואני ממש יכולה לראות מהיכן מגיעה הדאגה הכנה הזו שלכם לדמוקרטיה הישראלית. ** אני מביטה לדוגמה בראש הרשימה שלכם, חבר הכנסת איימן עודה שנשאל לאחרונה במסגרת ראיון - מדוע אינו קורא לערבים לחדול מפעולות טרור. עודה ענה, ואני מצטטת, - "אני לא יכול לשבת בבית שלי בכרמל ולהגיד לעם הפלסטיני איך להיאבק". כשלמטה זורקים אבנים ובקבוקי תבערה, עודה מביט לו מלמעלה. כשלמטה הארץ בוערת הוא יושב לו בנחת בביתו על הכרמל. הוא לא מתערב. למה לו. ישחקו הנערים לפניו. והוא? הוא באותו זמן מודאג לו דאגה כנה ממצב הדמוקרטיה הישראלית. הוא מגיש הצעות לסדר. המאבק הערבי העקוב מדם אינה מטריד אותו. הוא אינו מתערב בזוטות מהסוג הזה. רצח, פיגועים, זריקת אבנים, דקירות בסכין, כל אלה הן צורות ביטוי, כנראה לגיטימיות בעיני עודה, והוא כמנהיג הציבור הערבי לא מעוניין לשרטט להן גבול. דבר אחד ויחיד מטריד אותו - עונשי מינימום למיידי אבנים. את זה החברה הישראלית לא תשרוד לדעתו. דם שנשפך ברחובות כמו מים הוא מראה שלא מטריד את עודה, אבל טרוריסט שנכנס לכלא לשנים ארוכות זה מראה שעודה פשוט לא מסוגל לסבול. ככה הוא, טיפוס רגיש שמודאג ממצב הדמוקרטיה הישראלית. ** ואז אני מביטה בבאסל רטאס, גם הוא חבר ברשימה המודאגת ממצב הדמוקרטיה בישראל. רטאס שסירב לגנות את הרצח השפל של בני הזוג הנקין כי, ואני מצטטת, "אי אפשר להתייחס אל המתנחלים האלה כאזרחים חפים מפשע". ושוב אני חשה את אותה דאגה כנה לערכיה של הדמוקרטיה הישראלית. כי מהי דמוקרטיה אם לא רצח אזרחים תמימים שאתה במחלוקת פוליטית איתם. מה יישאר לנו מאותם חירויות פרט שהרשימה המשותפת כה מודאגת ביחס אליהן אם נתחיל לגנות פה כל רצח של יהודי. כנראה שמבחינת רטאס אין מעשה יותר דמוקרטי מהתרת דמה של משפחה יהודית. הוא כל כך דמוקרטי וכל כך מודאג שגינוי לרצח זה משהו שפשוט לא בלקסיקון שלו. מה דמוקרטי יותר משתיקה חרישית כתגובה לרצח מזעזע של זוג הורים. אבל דבר אחד כן מסכן את החברה הישראלית לדעת רטאס. ומהו? סמכויות חיפוש. זאת אומרת – רצח הוא דבר נסבל מבחינת רטאס, אבל פעולות שמטרתן למנוע רצח – זה כבר דבר בלתי נסבל מבחינתו. פעולות כאלה פוגעות בדמוקרטיה לשיטתו. ורטאס כמו עודה הוא טיפוס רגיש שמודאג ממצב הדמוקרטיה הישראלית. ** ואז אני נזכרת בעוד טיפוס רגיש ודמוקרטי שחבר ברשימה המשותפת – חנין זועבי. זועבי שאת קריאותיה לאינתיפאדה כולנו שמענו. היא כל כך רגישה לנושא זכויות הפרט וחירויות יסוד שהיא לא מצליחה לפספס אף אירוע אלים שמתרחש פה באזור. מעלייתה על המרמרה בה הותקפו חיילי צה"ל בסכינים ומוטות ברזל ועד לתקיפתה של סדרנית בבית הזה על ידה עובר קו ישר אחד – דאגתה הכנה של זועבי לחירויות הפרט. כל הווייתה של זועבי אומרת שירה לרוח הדמוקרטיה. ** כך גם זחאלקה, טיפוס רגיש באופן מיוחד הכואב את כאבה של הדמוקרטיה הישראלית. כה מודאג היה זחאלקה ממצב הדמוקרטיה שעל אף שהוא אתאיסט מושבע ומוצהר בחר לאחרונה לעלות להר הבית כדי לדגמן חירויות פרט. לא החירות להתפלל חלילה. הרי בזה אין הוא מאמין, לא ביחס לעצמו ובוודאי לא ביחס ליהודים. זחאלקה ביקש לנצל את החירות להתסיס. החירות לשלהב. החירות להמריד. החירות ללבות. החירות לשלהב. אלה חירויות פרט שיש להגן עליהן. ** חבריי, יושבים כאן במשכן חברי כנסת שההסתה ועידוד השטח הערבי להגביר את המהומות והפיגועים הם לחם חוקם. באופן חסר בושה, ובעזות מצח בלתי נתפסת, הם מאשימים את קורבן ההסתה הפראית שלהם בהתנהגות אנטי דמוקרטית בעת שהוא מנסה לגונן על עצמו באמצעות חקיקה הנאבקת בטרור. לא יעזרו היללות, ולא יועילו ההאשמות. ישראל תעשה כל מה שנדרש ממנה כדי להמשיך ולהגן על אזרחיה, ואני מבטיחה לכם שגם מהמאבק הכפוי הזה תצא כשידה על העליונה.
