ראש הממשלה שלנו בביקור בארצות הברית ולאחר ההסכם עם איראן ההיגיון מחייב, ואכן כולנו מצפים לכך, שאובמה ישלם בחבילת הטבות עבור ההסכם עליו חתם עם האיראנים, אך האם אנו לוקחים בחשבון שגם עבור החבילה הזאת נידרש אנחנו לשלם? החשש הגדול הוא שתמורת הבטחות לביטחון נצטרך לשלם בוויתורים על אדמה. ראש הממשלה נתניהו הוא אמנם המנהיג היחידי שעמד בגבורה מול אובמה, אך בל נשכח שגם הנשיא האמריקאי לא וויתר מעולם לישראל. המסקנה המדאיגה העולה מכך היא חשש רציני מהמשך לחציו האדירים של אובמה על ישראל ודרישה להיכנס למתווה של שיחות וויתורים על ארץ ישראל. לא קשה לשער שכאשר הלחצים יכוונו לאפיק המסוכן הזה התקשורת הישראלית, וודאי זו העולמית, כשהיא מגובה בשמאל הקיצוני בישראל, תעמוד לצידו ולעזרתו של אובמה החותר לסיים את ה"כיבוש". אינתיפאדת הסכינים תשמש רוח גבית עבור הקוראים לנו "להיפרד מהערבים", לחזור להרים את החומות, אבל האם באמת זה מה שיוביל לקץ הפיגועים? הרי נפרדנו מעזה, וויתרנו על האדמה שם בכאב גדול, ולמרות זאת ערביי הרצועה עודם מהווים רחיים ביטחוניים, מדיניים וכלכליים על צווארינו. וויתרנו על 97 אחוזים מהעיר חברון, האם בכך נפרדנו מערביי העיר והטרור שהם מפיקים? האם לא היינו צריכים לחזור לאזורי A וB במבצע 'חומת מגן'? האם גרענו במשהו את השאיפה והתקווה של הערבים לחזור ליפו, עכו, חיפה ואשקלון? ובטרם היותנו למדינה לא היו מאורעות? השכחנו את שנות האימים תרפ"ט, תרצ"ו-תרצ"ט? וכשעוד היינו בגולה, האם אז לא התרחשו 'סופות בנגב'? נראה שלפחות לשאלה אחת יש תשובה, גם אם כואבת: אכן, לנצח נאכל חרב, אך כעת נותרה שאלת העמדה שממנה נתמודד עם אותה חרב המאיימת עלינו לכלותנו - מעמדת חולשה ונסיגה או מתוך אמונה והכרת ייעודנו כעם בארצו. הרבנית הנקין הגדירה זאת במילים "לא באנו לעולם לקבל שוברים לשבת חינם במלון". תפקידנו כעם להתלכד למטרה הגדולה של היותנו ממלכת כוהנים וגוי קדוש, להביא את המוסר האלוקי אל העולם דרך קימומה של ארץ שמביאה אהבה וחסד לעולם. אנחנו בדרך! ובדרך הזו, כמו בכל דרך, יש עליות וירידות. אמנם לצערינו לא ידענו לנצל את נס מלחמת ששת הימים כדי ליישב את כל מרחבי ארצנו, לא החלנו את ריבונותנו עליה, אך עם זאת אפשר תמיד לתקן, במיוחד בתחנות ששוב מזמן לנו הקב"ה בחסדו. כל גל טרור הפוקד אותנו מכריח אותנו לשוב ולחשוב על תפקידנו ותרומתנו לעולם. התקדמנו רבות ואיתנו התקדם העולם כולו. עם ישראל הביא ומביא רווחה אדירה לעולם במדע, בטכנולוגיה, רפואה, חקלאות, היי-טק ועוד. כך עוד נמשיך ונביא בע"ה רווחה וטובה בתחומים רבים נוספים, אם רק נתקדם בדרך בה ה' מובילנו. את הגל הנוכחי של סכינאות ואנטישמיות יש לנצל להחלת הריבונות על ארץ ישראל, כי רק כאשר נכריז אחת ולתמיד שהארץ הזו שלנו ולעולם לא נוותר עליה, נגדע את תקוות האויב, התקווה שמרחיבה את מעגל הטרוריסטים הערבים החולמים על מדינה משלהם בלב ארצנו. תנועת 'נשים בירוק' מוציאה לאור בימים אלו את גיליון 6 לכתב העת המדיני 'ריבונות'. המטרה העומדת בפנינו היא קידום מהפכה תודעתית, מהפכה שתסובב את הגה ספינת הציבוריות הישראלית המפליגה הישר אל קרחון שתי המדינות המבקש להטביע אותה, חזק ימינה אל דגל הציונות, לחזור לערכי העם הבסיסיים - ארץ ישראל מיועדת לעם ישראל. הוכח שעם ישראל מוערך בעולם ובתוכו פנימה רק כשהוא נמצא בעמדה חזקה, כאשר אנו מאמינים בצדקת דרכינו ושולטים על כל מרחבי ארצנו.
