השבוע לפני 6 שנים, נכנסה לתוקפה מדיניות 'הקפאת הבניה ביו"ש' שיזם ראש ממשלת הימין בנימין נתניהו. בח' בכסלו תש"ע, 25 בנובמבר 2009, החליט הקבינט המדיני-ביטחוני על הקפאת הבנייה בהתנחלויות. כעבור יומיים, יום שישי, י' בכסלו, 27 בנובמבר 2009, החלו פקחי המינהל האזרחי לעבור בין ראשי המועצות האזוריות ביהודה ושומרון, ולחלק להם את צווי הקפאת הבנייה. נתניהו נכנע אז ללחציו של נשיא ארצות הברית ברק אובמה, והסכים להקפיא את הבנייה ביו"ש לתקופה של עשרה חודשים, כדי לאפשר את חידוש השיחות עם ההנהגה הפלשתינית – כשאלה, כצפוי, לא התחדשו. נתניהו התחייב אז חגיגית, שההקפאה תהיה בתוקף 10 חודשים בלבד, ושאחריה תתחדש תנופת הבניה בעל עוצמתה. 6 שנים עברו חלפו מאז. ערב הבחירות האחרונות התרברב נתניהו שאובמה דרש ממנו "אף לא לבנה אחת" – והנה בונים גם בונים ביהודה ושומרון. מי שמסתובב בשטח, אכן רואה פה ושם אתרי בניה ומערבלי בטון פעילים. גרונם של ראשי מועצת יש"ע, כבר ניחר מלצעוק שההקפאה היא תכנונית, שמה שבונים היום הוא תולדה של תוכניות ישנות, אפילו עתיקות, ושתוכניות שמוקפאות היום יעצרו את מערבלי הבטון בעוד שנה שנתיים. מעניין להציץ בנתונים שפירסמה לאחרונה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, על הבניה בכל הארץ. ביהודה ושומרון נבנו 651 יחידות דיור בתקופת ינואר-מאי 2014, לעומת 729 בתקופה המקבילה השנה. עליה של 11% בבניה, רובה אגב באריאל. כלומר: ברוב היישובים לא ממש בונים. בת"א בנו 2,380 יחידות דיור בחודשים ינואר-מאי 2014. בינואר-מאי 2015 נבנו בתל-אביב – רק ת"א, לא גוש דן רבתי – 3,115 יח"ד. עליה של 31% - פחות או יותר כמו הממוצע הארצי, העומד על גידול של 30% בבניה בתקופה זו. למה השווינו דווקא לת"א? כי בעיר העברית הראשונה גרים כיום 420 אלף תושבים. פחות או יותר אותו מספר של תושבים ביו"ש, העולה על 400 אלף תושבים. כלומר: בת"א נבנתה דירה על כל 135 נפש, וביו"ש, שם הילודה הרבה יותר גדולה, נבנתה דירה חדשה על כל 576 נפש. בסך הכל, 730 דירות לעומת 3,100, על אותה כמות אנשים. בירושלים בירת ישראל, בה מתגוררים 850 אלף תושבים, יהודים וערבים, נבנו בחודשים ינואר-מאי 2014, 1,889 יחידות דיור, לעומת 2,200 בחודשים ינואר-מאי 2015, עליה של 15%, מחצית מהגידול הכללי, וזה כולל הבניה בשכונות הערביות. בדרום הארץ בנו בינואר-מאי 2014, 1,949 יחידות דיור, לעומת 3,035 יח"ד בינואר-מאי 2015, עליה של 56%!! כמעט כפול מהממוצע הארצי. המשמעות אינה רק פוליטית. הקפאת הבניה פוגעת בפועל, בזוגות צעירים, בהתפתחות נורמטיבית של ישובים וקהילות. אשה צעירה שבעלה בשירות קבע, ורוצה לגור ליד המשפחה שלה, אין לה איפה לגור, כי אין בניה. וכתוצאה מכך, משפחה עם 7 ילדים גרה בקרוואן צפוף, כי אין בניה. וכתוצאה מהמחסור בדירות, מחירי הדירות עולים ועולים. צפיפות אוכלוסין בגנים ביו"ש שוברת שיאים: בכל חדר מספר הילדים הוא הרבה מעבר לנורמה – כי לא בונים בתים חדשים. ולא נפתחות כיתות נוספות, כי הממשלה לא מאשרת בניית בתי ספר חדשים. אלו העובדות. בעוד כשלושה שבועות, בחג החנוכה, נציין 40 שנה למבצע ההתנחלות המפורסם בסבסטיה, זה שהוליד את 'פרשת קדום', שהולידה את היישוב קדומים, ובהמשך גם את אלון-מורה ואיתמר. קדם לקדומים היישוב עפרה. ממשלתו הראשונה של רבין, בהובלת שר הביטחון דאז שמעון פרס, אישרה את שני היישובים הללו מתוך מגמה של 'לא נעזור ולא נפריע' – אנחנו, הממשלה, מאשרים לכם להישאר בשטח, ואתם תסתדרו לבד. ממשלת נתניהו הרביעית, למרבה הצער, כמו שתי קודמותיה, לא רק שאינה עוזרת. היא מפריעה, ועוד איך מפריעה.
