פרשיית עצורי הימין הקיצוני – תג מחיר בשכם היום הותר לפרסום פרטי המקרה המזעזע, בו שני יהודים, המוכרים כנראה כמקורבת בארגון "להבה", הידוע כארגון הממרר את חייהם של זוגות מעורבים, חדרו לעיר שכם וביצעו שם טבח המוני. הרקע למעשה היה רצונו של בנו של ראש העיר להתחתן עם אחותם של אותם בריונים. מספר ההרוגים אינו ידוע עדיין, אולם ידוע, כי הוא עולה על כל מה שידענו עד כה, ויש כאן תקדים מעורר אימה – עיר שלמה נטבחה בידי אותם טרוריסטים, המטילים את חתתם על כל סביבותיהם. התגובות במערכת הפוליטית לא אחרו לבוא. ראש הממשלה שר הביטחון וח''כים ממפלגות רבות ובהם מפלגות דתיות גינו את המעשה הברברי בעוד שבחוגי מועצת יש"ע מהרו להתנער מ"השוליים הסהרוריים" ומ"הקוצים שבערוגה", כהגדרתם "הדבר רק יגרום לערבים לשינאה כלפנו", הרי שבשמאל הזדרזו לגנות את המעשה הברברי ולהאשים את כלל המתיישבים באחריות למעשה. יו"ר העבודה אמר כי "זה מה שהזהרנו מפניו, כאשר אמרנו שמעשה ההתנחלות טומן בחובו את זרע הפורענות ואת הרס המוסר". סגניתו ציפורה הלינה על כך שהמערכת המשפטית "הייתה צריכה כבר מזמן לשים את אנשי הימין הקיצוני מאחורי סורג ובריח". בתגובה לדבריה אמרה שרת המשפטים, כי אכן הדבר נבחן ברצינות תוך תיאום עם שר הביטחון, אשר מצדו הביע את תנחומיו לעם הערבי והבטיח לעשות כל שביכולתו על-מנת למגר את ארגוני הימין הקיצוני (למשפחות ההרוגים לא יכל להביע תנחומים, משום שהם נטבחו בכלל אנשי העיר). ח"כ אחמד הכריז כי "הכתובת הייתה על הקיר, שעה שאנשי הימין האלים כינו את ראש עיריית שכם 'חמור' ולא הוגש נגד אף אחד כתב אישום". בתגובה אמר עו"ד איתמר בן-גביר ש"חמור" זה אכן שמו של ראש עיריית שכם לשעבר (המילה לשעבר אמורה גם על האיש וגם על העיר), מה שגרם לעו"ד הלברטל לדרוש את שלילת רשיונו של בן-גביר לעריכת דין. יו"ר מרצ זהבה גלאון הגיבה להתפתחויות באומרה, כי "שמעון ולוי אינם אלא קצה הקרחון של הפעילות הטרוריסטית היהודית. עלינו לתת את הדעת לכך, שכל האחים נטלו חלק בהתיעצות ובמזימה, והם אף באו לשלול שלל. כמו-כן עלינו לשים לב, כי אותו אב, שכביכול נחשב ל'מתון', בסופו של דבר הוא אשר התחיל את הכל כשגזל את הקרקע החמורית ליד שכם וזרק מאה קשיטה לעבר הנגזלים בניסיון לתת גושפנקה לאותה גזלה. "אף על עצם המעשה המזוויע לא שמענו מצדו שום גינוי ושום אמירה מוסרית, הוא רק דאג שמא כעת השכנים האחרים יתאספו ויכו אותו ואת בניו. אני חוששת מאד, כי אחר שאותה התנהגות ברוטלית הפכה לנורמה בקרב אותם מתנחלים, שלטון הפחד שלהם יראה על 'צדקתם', כביכול, שכן אף אחד לא ירצה להתעסק איתם. עלינו מוטלת החובה לעקור את התופעה מהשורש". בקרב הציבור החרדי שוררת מבוכה רבה עקב העובדה ששני הרוצחים הם בניו של גדול הדור, הידוע בעולם כולו כסמכות ההלכתית העליונה בישראל. ח"כ גפן טען שאת אותה תורה למדו לא מפי אביהם, כי אם מפי רבנים קיצוניים כמו הרד"ק, אשר טען כי "יעקב היה מפחד כמנהגו, ובניו היו אנשי לב לנקום את חרפתם על נפשם" (בראשית ל"ד, ל'). אף על רש"י נשמעה ביקורת, אחר שאמר דברי שבח על הרוצחים – "לפי שמסרו עצמן עליה נקראו אחיה" (שם כ"ה). ח"כ דרעי אף הוא הביע זעזוע מהרצח וסיפר, כאשר דמעות בעיניו, כיצד היה מנגב חומוס עם חמור אבי שכם בימי אוסלו העליזים. "הייתה זו אחווה מזרחית אמיתית", ייבב דרעי. מארגון "חוננו" נמסר, כי הרוצחים אינם מתכחשים למעשיהם, ושכל שהם מוכנים לומר במשפט זה ארבע מילים – "הכזונה יעשה את אחותנו".
