אומרים שהרוצח בפאב בתל-אביב הראה בזמן האחרון סימנים של אדיקות אסלאמיסטית. אחיו, שנעצר בחשד סיוע לרצח, מתואר כ-סלפי אדוק. כל המפגעים באינתיפאדת השלישית, במידה שהתבטאו, העלו מוטיבים דתיים. לא שמענו איש מהם מתלונן על העדר מו"מ לשלום עם ישראל או על סירובו של נתניהו לקבל את גבולות 67'. הנושאים האלה שייכים לאתמול. השמאל עדיין מתרפק עליהם, למרות שמתו מזמן. להאזנה לטור המלא פנחס ענברי מדווח שאבו-מאזן, בנאום בפני הנהלת הפת'ח, התבטא כך: "...על מנת לשמור על הבעיה הפלסטינית מאבדן, יש לשמור על סוריה מאוחדת ונושאת דגל הערביות. אם תתפורר סוריה לחלקיה, תתפורר גם פלסטין והבעיה הפלסטינית יחד איתה." ממה הוא חושש? ראשית, מכך שמלחמת-העולם בין הסונה לשיעה תשים בצל את העניין הפלסטיני, שנהגו לראות בו את 'ה'-סכסוך בהא הידיעה, שאם ייפתר (על חשבון היהודים, כמובן) יירד שלום שמימי על המזרח התיכון כולו. המלחמה, שגם המעצמות מעורבות בה, החזירה את התנגדות הערבים המקומיים לשלטון יהודי בארץ ישראל לגודלה הטבעי - סכסוך מקומי. עוד יותר מודאג אבו-מאזן מפשיטת הרגל של מדינת-הלאום הערבית שהוקמה במזרח התיכון אחרי מלחמת העולם הראשונה כחיקוי עיוור של אירופה ומתוך התעלמות מגבולות טבעיים, היסטוריים, שבטיים ודתיים וגם מכך, שכל הרעיון הלאומי זר לתרבות המקומית. ואם במדינות וותיקות יחסית כסוריה, לבנון, עיראק ולוב כך, קל וחומר בייצור שטרם נולד וכבר מראה סימנים של מפלצת, "מדינת הלאום" של "העם הפלסטיני בן אלפי השנים". במניפולציה מלאכותית המציאו אותו כצאצא של שקשוקה המורכבת מעמים קדמונים שנכחדו לפני אלפי שנים כמו הפלישתים, הכנענים והיבוסים ביחד עם העם היחיד ששרד באורח פלאי, אך את עצם קיומו הם מנסים להכחיש: העברים של בית ראשון והיהודים של בית שני, אותם הם מנכסים לעצמם. עד כדי כך, שהם מלמדים את ילדיהם שישו היה "לוחם חרות פלסטיני" ומריה "הקדושה" – אם מייסדת של אומתם המומצאת. דווקא תיאטרון האבסורד הפלסטיני הוא דגם מייצג למלאכותיות של כל "מדינות הלאום" שהוקמו ללא יסודות על החולות הנודדים של ערב. את מבני- הדמה האלה המלחמות מנתצות עכשיו מבחוץ, והאסלאם – הסוני והשיעי גם יחד – מכלה אותם מבפנים. עד כדי כך, שהערבים המקומיים, שקוראים לעצמם 'פלסטינים', מנהלים את מלחמתם ביהודים ובמדינתם יותר ויותר תחת הדגל הדתי. אבל זה דגל, שתחתיו צועדים לכבוש את העולם, לא לייצר עוד חיקוי עלוב, תפור בתפרים גסים, של מדינת-לאום אירופית, שתיקרא "פלסטין". הסכנה המפחידה את שליטי רמאללה היא, שאת הקרקע הלאומית שאימצו לעצמם, בחשבם שזה הקלף המנצח, "האביב הערבי" ישמוט מתחת לרגליהם. את "מדינות הלאום" המלאכותיות משבשת ביתר שאת תנועת הפליטים האדירה, המשנה לחלוטין את הפרופיל הדמוגרפי שלהן. האופי הלאומי הירדני, איך הוא ייראה לאחר קליטת 2 מיליון פליטים סורים? ואיך ישתנה פרצופה הלאומי של לבנון עם תוספת של למעלה ממיליון פליטים מסוריה, כולם סונים? זה המקום להיזכר, שבעצם תמיד היה כך ברחבי המזרח התיכון, אשר ב-400 שנות השלטון התורכי ומאות שנים לפניו לא הכיר גבולות לאומיים, ולכן דאעש, שמחק את הגבול בין סוריה לעיראק, רואה את עצמו כמי "שהחזיר עטרה ליושנה". לפני כמעט 45 שנים עליתי לקרית-ארבע היא חברון וסגרתי את משרד עורכי הדין שלי בת'א. מעתה, היו מרבית הלקוחות שלי ערבים מחברון וכפרי הסביבה, ואותם נהגתי לשאול על מוצא משפחותיהם. למדתי, למשל, שמשפחת שרבתי הענפה מוצאה מדמשק. משפחת עלמי המיוחסת היא מוגרבית, כלומר ממרוקו. מכאן הרובע המוגרבי, שחסם את גישתם של היהודים לכותל. הכפר בית פג'אר הסמוך לאפרת, כולו מתימן. העיר דורה מורכבת משני שבטים, שניהם מחצי האי ערב. מחנה פאוואר שמדרום לחברון הוא של יוצאי מצרים, כמו גם תושביה בעבר של שכונת 'אבו-כביר', שירו על שכנתם תל-אביב. כמו העיר טייבה, עירו של ח"כ אחמד טיבי, שכולה ממוצא מצרי. ולמדתי על משפחות הטוענות לשורשים יהודים כמו משפחות דוויק, מוחתסב, נירוך ואבו-עיישה (קוריידה) בחברון. ובעיר יטה שבדרום הר חברון כמחצית התושבים הם משבט המכאמרה, שנשיא המדינה והחוקר בן-צבי דיווח על המנהגים היהודים שהיו עדיין נהוגים אצלם. ואכן, אשה אחת מלקוחותיי ב-יטה לחשה לי בחדרי חדרים: "דיר באלכ עלינא" – שמור עלינו, אנחנו הרי מכם!... אין לי חלילה דבר נגד האנשים הטובים האלה, שלפתע החלו קוראים לעצמם 'פלסטינים', כולם היום בני ארצי. רק שלא יאשימו אותי שגזלתי את "נחלת אבותיהם" הפלסטינית, כי – לבד מצאצאי היהודים - אבותיהם לא מכאן, ודווקא נחלת אבותיי היא פה ורק פה! והקליפה הלאומית המלאכותית הסורית והעיראקית נושרת כמובן מארבעה או חמישה מיליון פליטים סורים, שצאצאיהם יהיו גרמנים, שוודים, תורכים, ירדנים או קנדים. חכמי השמאל היהודי שוברים את ראשם, למי יצביעו הפלסטינים הנתונים לשלטון ישראל. השאלה הזאת נראית היום מחוץ לכל הקשר מעשי, בלתי רלוונטית לחלוטין. מגיעה תודה למישהו על כך, שרעידת האדמה תופסת אותנו כששטחי יהודה ושומרון עדיין תחת רגלינו. תארו לכם מיליון פליטים סורים ועיראקים על גבול קלקיליה וכפר סבא, או את דאעש ברחוב ממילא בירושלים ובפרוורי פתח תקווה. לולא זכינו, לולא היו היום קרוב לחצי מיליון מתנחלים יהודים על במת ההר ועוד 350.000 בירושלים ההיסטורית, מי יודע מה היה גורלה של מדינת הנגב, הגליל וגוש דן! המתנחלים אינם מבקשים פרס על מעשה ההצלה הזה, הם יסתפקו בהפוגה ברצח האופי הבלתי פוסק המתנהל נגדם.
