1. 'ונהפוך הוא' – בריבוע שבריבוע: דווקא חסידות סאטמר, שממצבת עצמה בראש רשימת אוייבי הציונות בעולם היהודי (ואולי גם הלא יהודי, וד"ל), היא שמשמשת בתפקיד הלא יאומן: יחצ"ן בכיר של הציונות, בציבור החרדי ובציבור הכללי. הם-הם שדואגים שלא נשכח לרגע את עצם קיומה. אנחנו מצויים אמנם כבר לאחר חגיגות פורים, ואחרי השתיה כדת, וה'ונהפוכו', והחייב איניש, והעַד דלא ידע, וסיפורו המדהים של רבה ששחט בסעודת פורים את רב זירא, ועוד סממני הלִבְסוּמֵי. אבל השירות שמעניקה סאטמר לציונות, אינו פורימי, אלא מתמשך לאורך כל ימות השנה. כך טוענים חוגים חרדים שפויים, הטוענים שהאובססיה הסאטמרית נגד הציונות, משיגה מטרה בדיוק הפוכה. השבוע העלה זאת בבלוג הפופולרי 'בעולמם של חרדים', בעל הבלוג הרב חיים שאולזון, ירושלמי מלידה שמכהן כיום רב של קהילה חרדית בפלטבוש, ניו יורק, שמקיים בהידור בבלוג שלו את מצוות 'לא תגורו מפני איש'. 2. אך תחילה הקדמה קצרה: מבין כל פלגי וחוגי הציבור החרדי, הציבה עצמה חסידות סאטמר, בראשות מנהיגה המנוח הר"ר יואל'יש טייטלבאום, בראש החץ האנטי ציוני. צחוק הגורל הוא, שר' יואל'יש ניצול ממלתעות אושוויץ ברגע האחרון, דווקא הודות לפעילים ציונים, שצירפו אותו ל'רכבת ההצלה' של קסטנר. ליצני הדור אמרו אז, שר' יואל'יש לא מוכן לסלוח לציוניסטים, על שחילצו אותו מן התופת, והקדיש על כן את חייו למלחמה בציונות. במלחמה ממשיך האדמו"ר הנוכחי, הרב אהרון טייטלבאום, שלא חדל מלהזהיר ולהתריע בפני הסאטמרים בפרט והחרדים בכלל: היזהרו מן הציונות! גם כשביקר לפני ימים אחדים בארץ, חזר והזהיר מפני עלייה על רכבת הצלה ציונית מטאפורית. 3. ישנן עוד כיתות חרדיות שמתקשות להשלים עם עצם הרעיון של ממלכה יהודית עצמאית בארץ ישראל, שקמה לה לראשונה מזה אלפיים שנה, מבלי להמתין לבואו של משיח בן דוד. אבל אף אחת אינה ממש אנטי מדינת ישראל. אפילו שומרי החותם החרדי האידיאולוגי, שמטפטפים ארס כנגד הציונות בעיתוניהם 'יתד נאמן' ו'הפלס', וששים ללעוג מידי פעם למדינה, לשמוח לאידה ולהתייחס אליה ביהירות חצופה של אני ואפסי עוד, לא יעזו לרדת לדיוטא התחתונה שהציבו הסאטמרים במאבקם, כולל לבישת תחפושת של שק ואפר בימי חגה של המדינה הציונית. ה'השקופע' הקנאית של לבלרי ה'יתד' ו'הפלס' ודומיהם, אינה מתירה להם אמנם, להזכיר על דפי עיתוניהם הקדושים והטהורים, את יום העצמאות, אבל מאידך הם לא ירשו לעצמם מעשה ליצנות של עטיפת עצמם בשק ואפר ביום העצמאות. לשפל הזה מסוגלים רק הסאטמרים. 4. אבל, הסאטמרים צודקים, בעצם. המדינה הציונית הולכת וכובשת לבבות בציבור החרדי, שנעשה יותר 'ישראלי' מאי פעם. יותר ויותר חרדים רואים עצמם בשר מבשרה של המדינה, של החברה הישראלית: גאים בהישגי המדינה, שמחים בשמחותיה, ומתאבלים בימי אבלה. יותר ויותר צעירים חרדים מבינים שהתחמקות אינה אופציה ליהודי שהוא ירא שמים; שההתעלקות שמייצרים עבורם עסקנים המתפרנסים מהם ובעלי ה'השקופע', אינה מגבירה יראת שמים. יותר ויותר מעידים 'ברגליים' כי אינם אדישים למפעל הציוני: נושאים בעול ומתגייסים לצה"ל או לשירות לאומי-אזרחי; ממלאים את ספסלי האקדמיה, במאמץ לרכוש לעצמם מקצוע שיחלץ מעולם הדוחק והעוני; יוצאים לפרנס עצמם לבל יהיו נטל על הציבור. הגל הזה אינו נעצר בדור הצעיר, ב'צעירי הצאן' שכביכול אינם חזקים מספיק כדי לעמוד מול רוחות התקופה ומול התגשמותו המופלאה של חזון הנביאים ומול נס התקומה. הייתם מאמינים ששר התורה רבי חיים קנייבסקי, יתפלל בדביקות לניצחונו של צה"ל במבצע צוק איתן (ראו: האתר החרדי כיכר השבת, 30.7.14)?; הייתם מאמינים רק לפני שניים-שלושה עשורים, שרב חרדי, הרב חיים איידלס, יתמנה לרבו של ביהכ"נ הציוניסטי 'קוממיות' שייסד הגר"ש גורן זצ"ל, ואין פוצה פה – לא בציבור החרדי וגם לא בציבור הציוני-דתי? החומות הגיטו הולכות וקורסות, ועיני הסאטמרים רואות וכלות, ואין הם מצליחים להבין מה קורה כאן. 5. הסאטמרים מנסים לעמוד בפרץ, אבל לשווא. הם מזכירים את פרשי הצבא הפולני שבמלחמת העולם השניה יצאו להילחם את מלחמת האתמול: עם פרשים שדהרו אל מול טנקי האוייב. מלחמת המאסף האנטי ציונית של הסאטמרים הופכת לבדיחה, ולכתב אישום חרדי נגדם. כך מתייחס לסאטמרים שאולזון (שגם הוא רחוק מלהגדיר עצמו ציוני), בבלוג הפופולארי שלו: "זכתה הציונות ויש לה מי שדואג, שהיא לעולם לא תרד מסדר היום, שהיא תחדור בעצמות מתנגדיה יותר מאשר באוהדיה. "לאחר מאה שנה ויותר שהקימו את הציונות, דינה היה להימחק ולהישכח, למרות שקיימת מדינה... כאשר שואלים היום ילד חילוני, מתי קמה הציונות, הוא ישיב: לפני אלפי שנים. לא מחדירים עוד ציונות בנוער, כולל הדתי לאומי... מי שנותרו עם הציונות המקורית הם הקנאים, סאטמר ושיטתה, שלא יורדים מן הנושא, ויום יום, כפי שמזכירים יציאת מצרים, כך הם מזכירים את הציונות. "...החכמה ביח"צנות היא, שיעסקו בך, שלא תרד מסדר היום, וסאטמר היא בימינו היחצ"נית הכי טובה של הציונות. זכתה הציונות לכך, בלי כסף. בכל מקום אחר משקיעים מאות מיליונים לשירות כזה. סאטמר מגישה לציונות סיוע יח"צני בחינם. "...חקרתי מדוע יש לסאטמרים, כל כך ענין ליח"צן את הציונות. האם הם מטומטמים? מתברר שבהחלט לא. הם בענין הזה חכמים מאוד. הם לא מבקשים את טובת הציונות, אלא טובת עצמם. הם מצאו דרך, איך הם יכולים לעבור על כל התורה כולה, ולהיות הכי 'פרומע', הכי 'קנאים', הכי הכי בכל תחום. [כל] מה שהם צריכים, זה לצעוק שלוש פעמים ביום: ציונות. ובשל כך מותר להם לעשות כל מה שבא להם". "...בכל מקום יש נשירה ובעלי עבירה. אבל בסאטמר, כשהם יורדים, אז אין ירידה גדולה מזו... מדובר במי שלבושים בשטריימל, [אבל] בחיים הפרטיים עושים מעשים שה' ישמרנו. מה שהם צריכים בשביל להרגיע את מצפונם, זה לצעוק 'ציונות'. זו כל התורה שלהם. "...האהרוני [זו דרכו של שאולזון לבוז לאחרים; כך הוא מכנה את הרב אהרון טייטלבאום, האדמו"ר מסטמאר; כפי שהוא מכנה, להבדיל, את הרב הראשי הרב דוד לאו, בתואר 'דודי בעל היתר המכירה']... קולט ומבין, כי... בשביל להחזיק אותם, הוא עושה כמו שעשה דוֹדוֹ: מטיף לציונות; תצעק ציונות - ואז תעשה כל מה שבא לך. כל היתר כבר לא חשוב. ...הציונות קיימת בזכות מי שמודים לציונות על קיומה. כי בלעדיה, הם כבר מזמן לא היו"... 5. עם 'אוייב ידידותי' כזה, שיצא מן הכלל ומעיד על הכלל כולו, כבר לא צריך אוהבים. ואם הוא לא היה קיים, היה צריך להמציא אותו.
