חטא כפול חטאו ראשי מערכת הביטחון בגינוי המידי ובהטלת האשמה על פיקודם, החייל שירה במחבל פגוע בחברון. הם הפכו לשופטים וגוזרי דין, עוד בטרם בדיקה ראשונית ובוודאי יסודית. גם פושע מועד אינו מואשם בטרם בירור העובדות, משפט, וחריצת דין. על כל אלו דילגו מטכ"ל צה"ל ושר הביטחון. וכמובן, פוליטיקאים שמדברים תדיר גבוהה על מערכת המשפט הטובה אצלנו. אבל, לפתע אינם זקוקים לה, ונוטלים לעצמם את האצטלה שאינה כלל בסמכותם. חטא חמור נוסף הוא חוסר גיבוי לחייל שלהם. איך הם יכולים להסביר הפקרה גסה כזאת של פקוד. מה המסר לחיילי צה"ל? צבא שמתגאה בדאגה לכל חייל ואפילו להחזרת גופות לוחמים לקבר ישראל, השליכו פה חייל ישירות לזרועות האויב, שלא לומר- במטאפורה, כמובן- שקברו אותו בעודנו חי. המדהים הוא שראשי המערכת אינם לומדים מן העבר. מדינת ישראל לקחה על עצמה את מותו של מוחמד א- דורה, בלי לבדוק. מתוך הסתמכות על שונאי ישראל בעזה ובתקשורת. ומלחמה ארוכה על האמת, כבר הייתה לאחר מעשה. מעשה שפגע קשות בדימוי שלנו בעולם. לקיחת אשמה כזאת חזרה על עצמה עוד מספר פעמים. והלקח לא נלמד. מה גם שמעורבים בסיפור מבקשי דיבתה של ישראל. אנשים בלתי אמינים בעליל. האם ההודעה הפשוטה ש"הנושא בחקירה" אינה הטבעית ביותר. והמתבקשת מנושאי משרה רמים? ומסתם אנשים ישרים? כבר נאמר במקורותינו "חכמים היזהרו בדבריכם". הנוכל להסיק שאין חכמים בצמרת שלנו? האשמה מידית נוספת נשמעה בכלי תקשורת רבים, מפי גורמים רבים ושונים, על "אדישות הסובבים". חלקם, אגב, נותרו אדישים מאוד כשחייל צה"ל- מדחת יוסוף- דימם למוות בקבר יוסף. והצמרת הביטחונית נמנעה מלסייע לו. האם יש צורך לחזור ולהזכיר את האדישות הכללית לגורלם של מגורשי קטיף וצפון השומרון ולשטיפת מוחם של חיילי צה"ל בהקשר הזה. מעניין לראות מי אלו המטיפים ומתריעים על אדישות הסובבים. אבל, זה עוד זניח למול חוסר היושר הזועק כאן, על אותה אדישות הסובבים. אנשי "בצלם" לא הצליחו להפיץ אף תמונה של יהודים מדממים, קרועים ושסועים, בעשרות אתרי פיגוע ברחבי הארץ. הצלמים שלהם לא ראו יהודים עם סכין תקועה בצווארם. יש להם צלמים המנציחים כל מפגע ערבי שנפגע בעצמו. רק את היהודים הנפגעים הם איכשהו מצליחים לפספס. על תמונות יהודים בלבד אומרים לנו ש"זה לא יפה". במיוחד כשזה מעורר רגשי זעם נגד המפגעים הערבים. אז, כיצד, תמונת ערבי מדמם מותרת? רק בגלל הסיבה שהיא מעוררת רגשי משטמה נגד מדינת ישראל? מדהים לראות כיצד הם מבדילים בין דם לדם, ועוד מלאי טענות אל אחרים. אולי יוסיפו שלמען המאבק בישראל הם מוותרים על כבוד האדם. כי על כבוד הערבים הם אינם חסים? כל אדם מבין את ההבדל בין גופות מכוסות, לבין גופה גלויה אחת. גופות – גם רבות- מכוסות, אינן מפריעות לאף צופה לאכול מול תמונתן. בעוד גופה גלויה, מביאה לאיבוד תיאבון על אתר. את זה מבינים היטב ב"בצלם", וזו אחת מדרכי המאבק שלהם בעד האויב ונגד המדינה שהם אזרחיה. מדהים להיווכח כיצד בעלי דרגות בכירות, וראשי המערכת הפוליטית בישראל, אינם מבינים את הדבר הברור כל כך. ואינם יודעים לשים מחסום לפיהם ובפועל מסייעים לאויב. וכולנו משלמים את מחיר חוסר שיקול הדעת שלהם. כולנו, ובעיקר החייל שכבר שילם מחיר כבד. ואולי, עוד עצה קטנה לכוחות הביטחון שלנו, האנשים הנפלאים שבשדה הקרוב. כסו את הגוויות, בטרם ידבררו אותן אלו הלוחמים נגדנו.