במלחמה הנוכחית, השהידים הם כלי המשחק והשדה העיקרי בו לוחמים בנו האויבים החפצים לבטל את המדינה היהודית הוא מישור התודעה. התקשורת על כל גווניה היא חלק משדה הקרב. בקרב הזה ההנהגה הפוליטית בישראל מגלה מורך לב וכניעה ללא תנאי. ההודעות החפוזות של ראש הממשלה, שר הביטחון, ראש האופוזיציה וההודעה שפורסמה על ידי דובר צה"ל בשמו של הרמטכ"ל, כל אלה יצאו לתקשורת בטרם נערך תחקיר מבצעי של מפקד פיקוד המרכז. הסיבה העיקרית ליציאתם לתקשורת היתה לשיטתם, ניסיון למנוע נזקים הסברתיים. אך דווקא ההודעות האלו, הן אלה שגרמו את הנזק ההסברתי ולו רק משום שיש בהן הודאה מפורשת בכך שהרג מחבלים אינו מוצדק. הרי רק בגלל נוכחות הצלם ופרסומי ארגון "בצלם" מיהרו הפוליטיקאים להטיל אחריות על החייל. כאן זכה "בצלם" לניצחון תודעתי, וחיילי צה''ל והציבור עליו הם מגנים זכו לתבוסה שעשויה להשפיע על שיקול דעתו של כל חייל מכאן והלאה. צריך להבין - אנחנו במלחמה. החייל היה בשדה קרב. בשדה הקרב הדברים אף פעם לא ברורים. חייל שנשלח למשימה עומד לבדו בקרב. מי שהציבו שם נתן בידו שיקול דעת לצורך פעולתו. הטענה כנגד החייל היא שהוא ירה כאשר הרוצח כבר היה מנוטרל. אם החייל לא קיבל הוראה מפורשת בשדה הקרב, בזמן אמת, שלא לירות הרי שפעל על פי שיקול דעתו, שניתן לו בעצם הצבתו בשדה הקרב. אם כך הרי שמדובר בטעות של שיקול דעת. טעות של שיקול דעת אינה עניין פלילי ולא עניין לחקירת מצ"ח אלא לתחקיר מבצעי. אם החייל טעה, אפשר למנוע קידומו, אפשר למנוע הצבתו במשימה דומה, אבל לא להתייחס אליו כפושע. במקום מעצר היה על מפקדיו להשאירו בבסיס לצורך התחקיר . בקרב על התודעה מאשים האויב את החייל ברצח, בהתעלמות מכך שמדובר בהריגת רוצח שכמעט הרג חייל של צה''ל. במקום להצהיר שמי שמרים סכין על חייל של צה''ל דמו בראשו וצה''ל ינהל תחקיר מבצעי כבכל אירוע מבצעי נכנעו מנהיגי הביטחון ללא קרב ונתנו נצחון תודעתי אדיר לאויב מבית ומחוץ הם לא הצילו את תדמיתו של צה''ל על ידי התקפתם על החייל, הם גרמו נזק אדיר למערכה להצלת חיים, הם גרמו בלבול אדיר לכל חייל העומד בחזית המלחמה. מי יודע כמה חיילים ואזרחים יפלו מעתה בגלל היסוסים בשיקול דעתם בעמדם בפני רוצחים חמושי סכין . בשדה הקרב של התודעה יש כנראה שני פושעים. אחד הוא הרוצח האוחז בסכין, השני הוא הצלם שליווה את הסכינאי. הלחימה בשדה הקרב התודעתי צריכה להתמקד גם במעטפת התקשורתית שהרי אם הצלם הגיע למקום לצורך התיעוד הרי שהוא עבריין שידע על תכנון של פשע ולא דווח על כך. שם ראוי לפעול. ההנגה כשלה בגיבוי לחיילי צה''ל ובניהול הקרב התודעתי . אולם שר הבטחון זועם על הפוליטיקאים שביקרו את החפזותו בביקורת על החייל, אך הוא לא מבין שפוליטיקאים אלה מבטאים זעם אדיר בקרב חלק ניכר מהישראלים העדים לכשל המנהיגותי של הכניעה בשדה המערכה. מוטב שיעלון שאומץ ליבו בשדה הקרב הצבאי ידוע ומכובד יתגבר על יצרו ולא יתקוף אלא יבדוק כיצד כשל בקרב זה.
