עז רצוני לאחל לך מזל טוב מעומק לבי ולשמוח אתך על הולדת בנך בכורך אך מאחר וגופך מאחורי סורג ובריח איני יכול לעשות זאת. אך בהזדמנות זו אגולל בפניך את שבליבי כלפיך זה כמה שנים. הייתי ילד בן 11כאשר נרצח סבך הגדול אוהבן של ישראל הרב מאיר כהנא הי"ד , שהיה דורש טוב לעמו. בילדותי זכיתי לטעום מעט את הדרישה שלו לגאווה יהודית, ליציאת עם ישראל ממחלת שפלות הגלות, ואת זעקת חייו: לעולם לא עוד. לא עוד יהודי מושפל ונבזה כמו בגלות. עם ישראל חזר לארצו בחסד ה' כדי לחיות בה חיי קודש, ואין מקום לאויב בארץ שה' הבטיח לעם ישראל. הכול היה אצלו מתוך תורה. לא תורה שעוסקת רק בהלכות החיים הפרטיים, אלא תורת אמת הייתה בפיהו ועוולה לא נמצא בשפתיו. בעולם השקר שאנו חיים בו , אינטרסים ושיקולים פוליטיים כאלו ואחרים מובילים מהלכים של בשר ודם. אך לעיני סבך הגדול עמדה רק אמתה של תורה, ומתוך אהבת ישראל מסר את נפשו בשביל עמו האהוב. בשביל לקדש שם שמיים. וכפי שהיו רגילים בפיו דברי רש"י על התורה: "מסור את נפשך וקדש את שמי". כשנרצח סבך הי"ד, לא רק המשפחה התייתמה. עם ישראל איבד מנהיג אמתי שלא חת מפני איש. אך השם יתברך תמיד עוזר לישראל ואין דור יתום. וב"ה כששמענו את שמך- מאיר דוד חי, מעט נחמה הייתה לנו. אמנם איני מכיר את דעותיך "המסוכנות לציבור" ואת "הדמות האיומה שלך המאיימת על שלומו של הציבור בישראל", אבל ליבי נפעם בכל פעם שזכיתי לשמוע את דברי התורה הנפלאים שלך. זכות הייתה לי לפגוש בעדינותך ובאצילותך המיוחדות, במתיקות הקורנת ממך, בשמחה ובנחישות, בביישנות הנפלאה, באהבת התורה וביראת השמיים הטהורה. ביותר אהבתי את אהבתך לגדולי החסידות, את בקיאותך הנפלאה והמאירה בספרי בעל התניא קדישא ורבי נחמן מברסלב זי"ע. כמה זועק האבסורד שצדיק כמוך כלוא מאחורי סורג ובריח כאחרון הפושעים. כמה זועק השקר של נציגי הציבור שלא מוחים. אמנם אנו חלוקים קצת בדעותינו, בחלק מהנושאים, אבל כל זה איננו גורע מאומה מאהבתי הרבה אליך. על בנך הבכור שנולד במזל טוב אפשר לומר "אשרי יולדתו". אשריו שיספוג מקטנותו אהבת ישראל ושמחת המצוות. אשריו שיידע לברך בשמחה כל יום "שלא עשני גוי". אשריו שיזכה לראות הורים שאהבת התורה מפעמת בליבם הזך. והלוואי נזכה לאור חדש שיאיר על ציון ונזכה כולנו במהרה לאורו . אוהבך בלב ונפש, ומצפה לישועה.
