המחבל בחברון אשר תקע סכין בגוף חילינו בחר את דרך ההתאבדות. מי שחיי אדם יקרים ללבו, ואינו יודע אם למחבל הפצוע חגורת נפץ אם לא, האם יעדיף לחוס על המתאבד ולקחת את הסכון כי המחבל יפוצץ את עצמו וישפוך את דמם של חילים רבים, או יהרוג את המחבל ולא יהמר על חיי החילים? האם המור כזה משקף ערכים נעלים אשר שר הביטחון והרמטכ''ל מאשימים את החיל היורה כי נטש אותם ופגע ברוח צה''ל? מאשימים את החיל גם כי הפר פקודות ומיחסים לו אמירה (1) 'מי שדוקר חבר שלנו צריך למות'. לפני כמה חדשים הכריז שר הבטחון (2) 'ידע (בזמן עתיד) כל מי שמנסה לפגוע בחילי צה''ל, בשוטרי משמר הגבול או באזרחי ישראל כי דמו בראשו'. ההכרזה באה בנסבות דומות. מחבל דקר בשומרון לוחם משמר הגבול ולוחם אחר ירה במחבל והרגו. שר הבטחון שבח את הלוחמים שפגעו במחבלים שתקפו את חבריהם בשתי התקפות באותו היום (15.8.2015. באזני דובר עברית אין הבדל משמעות בין שתי האמירות (1), (2) הללו. לשר הבטחון היתה סבה חשובה להשמיע את האזהרה שלו, כי זאת היתה ההתקפה השניה באותו יום על חילי צה''ל. ההכרזה ההיא של יעלון באה אולי לשמש מפגן של כח והרתעה נגד המחבלים, אבל נשמעה גם כהוראה לחילינו. השר יעלון השיב לשאלת תלמידים בהופעה שלו ואמר 'איש מאתנו לא הזכיר את המלה רצח. החיל רק הוזהר בתחלת החקירה לעברה החמורה ביותר רצח ובהמשך העברה הייתה להריגה'. מה עשתה הממשלה כאשר גלתה כי במערכת התביעה המשפטית משרתים בעלי מחשבה כה מעוותת אשר האשימו את החיל ברצח וכבלו אותו באזקים, אותו לוחם צעיר הנמצא בקו הסכנה הראשון ומאמץ את כחותיו ומקדיש את שנות נעוריו לשמור על חיי האזרחים מול מחבלים שפלים. האם בקשו שרי הממשלה הסברים מן הפצ''ר, האם ישלח הפצ''ר אותם עורכי דין צבאיים בפקודו לסדרת חנוך? במקום זאת שאל שר הבטחון בנאום בפני מליאת הכנסת 'מה אתם רוצים צבא מתבהם, צבא שאבד חוט שדרה מוסרי?' (זה צרוף דמויים מוזר, חוט השדרה אינו מפקח על מוסר). בהלה או ערכים נעלים? מה היתה סבת הבהלה של המערכה נגד החיל? שר הבטחון הסביר בכנס של פעילי לכוד. 'היה ברור לנו שאם אנחנו לא נתיחס לזה כל השטח (הפלסטיני) ידלק. הפלסטינים טוענים שאנחנו מוציאים להורג והנה יש הוכחה מצולמת. מה זה עושה לעולם שמחפש אותנו? ללגיטימציה שלנו?'' הבהלה מהריגת המחבל בחברון מגלה חוסר הבנה לצורת החשיבה של הערבים ושל העולם. אנשי אש''ף ומנהיגים ערבים מתמחים בהשמעת שקרים. הם משמיעים בנשימה אחת דבר והפוכו, משבחים מחבל רוצח על מעשיו ומיד מתלוננים כי ישראל הרגה אותו על לא פשע בעיני הערבים אין ספק שישראל תהרוג מחבלים, זה מה שהשליטים הערבים עושים בקלות לכל מי שמתנגד להם. כל הכחשה של ישראל לא יאמינו לה, כי הם חושבים שאין זה טבעי להשאיר מתנקש בחיים. אלה המנהיגים הערבים המחלקים מחלקים כספים לרוצחי ילדים ונשים וקוראים בתי ספר על שמם. אין אנו צריכים להתנצל על הריגת מי שתוקע סכין בגוף חיל. גם באותו מקרה ששר הבטחון שיבח את פעולת הלוחמים שהרגו מחבל והשמיע את האזהרה שלו (המובאת (2) למעלה) , האשים אותנו מחמוד עבאס ברצח. לשכת ראש אש''ף גינתה את ישראל על "פשע רצח הצעיר רפיק כאמל אל-תאג'", המחבל הדוקר. בהודעה נאמר "אי אפשר לשתוק על סדרת מעשי ההרג היום-יומיים שמבצע הכיבוש''. במקום להאשים את החיל ברצח או הריגה ולשלוח מסר למחבלים בעתיד כי אין חייהם בסכנה, עלינו להדגיש כי המחבלים מסכנים את חייהם. אולי גם עדיף להחריש ולא להכחיש חלק מן ההאשמות המוגזמות והדמיוניות נגדנו. האמונה של מחבלים בשקרים הללו עשויה להרתיע אותם. מלחמה לחיים ולמות אינה דיון משפטי אנו נמצאים במלחמה של האויב, לוחמי צה''ל אינם כמו שוטר הפועל נגד אזרח פרטי, אשר על השוטר לתפוס אותו ולהביאו למשפט. בית המשפט הפלילי הדן בענין אזרח שפשע אינו עסוק רק בענישה להרתעה, אלא ישקול גם את המניעים של האזרח שסטה מן החוק, וינסה לתת לו סכוי לשוב להיות אזרח מועיל, אם בענישה קלה, מאסר על תנאי, או בתהליך של שקום והקנית מקצוע בכלא. כל זה אינו חל במלחמה. בשדה הקרב יורים החילים באויב בלא עורכי דין ובלא החלטות שופט. אם בורח האויב, מוסיפים החילים לירות ולהפגיז ולהפציץ מן האויר את האויב, שלא ישוב חזרה למלחמה. אם מוסר חיל האויב את עצמו, מרים את ידיו ונכנע ונלקח בשבי הוא זוכה לטפול בכבוד, על פי אמנת ז'נבה אשר ישראל מחויבת לה. המחבלים הפועלים נגד אזרחים נשים וזקנים הם פושעי מלחמה אשר אינם זכאים להגנת האמנה אשר הם מפירים אותה. אם מחבל נתפס חי, אפשר להעמידו לבית דין שדה, ודינו מות. אך הממשלה והיועצים המשפטיים המפקחים על פעולת לוחמי צה''ל אינם ממלאים את תפקידם ואינם דורשים עונש מות למחבלים כקבוע בחוק. עברו כמה חדשים מאז פרצה מלחמת הטרור נגד אזרחי ישראל, תחלה בירושלים ואחר התפשטה לרחבי הארץ. אך עדין מעמידה פנים המערכת המשפטית והבטחונית כי אנו מתמודדים עם פושעים פליליים בודדים ולא נמצאים במלחמה. המחבלים מובלים לבתי משפט לדיון פלילי עם צורך להוכחות ולדיון ובעזרת סנגורים. והנה אך נמצאו המחבלים אשמים, הם מקבלים תנאים של שבויי מלחמה, מנהלים את עניניהם תחת מפקדים שלהם. ומדי פעם נשכח כי נדונו במשפט פלילי ונגזר עליהם עונש מתאים, והם משוחררים לפני שרצו את מלוא ענשם, כאלו היו חלופי שבויים בסוף מלחמה. תנאי הכלא אינם מרתיעים מחבלים אנו רואים לצערנו כמה מסוכנת הבחירה של הממשלה ומערכת הבטחון והמשפט לטפל במחבלים כמו בפושעים בודדים וכליאתם בכלא בתנאי בית הבראה תוך שהם מקבלים משכורת גבוהה מאש''ף, השותפים של הסכם אוסלו. תנאי הכלא הישראלי אינם מרתיעים אלא אולי מעודדים מחבלים. קשה להבין מדוע אין מוחרמים כספי התשלום של אש''ף למחבלים, לפחות לכסות את החוב לחברת החשמל. בחודש יולי 2015 עצרו כחות הבטחון את אחד המחבלים שרצחו את דני גונן הי''ד ליד דולב בחודש הקודם. התברר כי הרוצח הוא שטלפן למוקד 100 והסגיר עצמו, כנראה חשש שלא יהרגו אותו כחות הבטחון בהתקלות והעדיף לחזור לחיות בכלא. הוא ושאר המשתתפים ברצח היו אסורים קודם בכלא על פעולות טרור, אך לאחר שחרורם לא חששו לחזור לכלא וחזרו לרצוח ישראלים. הרוצח של פרופ' מנחם שטרן חתן פרס ישראל להסטוריה, בילה כמה שנים בכלא, שוחרר לפני שרצה את עונשו וחזר מהר לתקוע סכין בגוף לוחם של משמר הגבול. שחרור המחבל היה במה שנקרא 'פעימה שלישית', אחת מאותן כניעות לדרישות נשיאים אמריקנים והשמאל בקרבנו, לפי הגישה ההסטורית של הגלות אשר מקבלים כתופעת טבע רצח יהודים, אם בפוגרומים ואם בידי שאר אויבים. הסברה בין לאומית ראש הממשלה מחה בפני שר החוץ האמריקני על מכתב של סנטור אמריקני המאשים את ישראל בהוצאות להורג ללא משפט. יש להזכיר לאותו סנטור מה תהיה דעת הקהל באמריקה החוששת מן הטרור, על מכתבו נגד המדינה הפועלת בהצלחה מול הטרור. במקום לחשוש מן התגובה בעולם על הריגת המחבל, יכול שר הבטחון להתגאות בהשגיו. שר הבטחון והרמטכ''ל והמפקדים והחילים של צה''ל שומרים על אזרחי ישראל בגבורה ובחכמה וביזמות. מערכת הבטחון אשר פעלה ומנעה לסכול פגועים גדולים היא מושא להערכה בקרב אזרחים בארופה ובאמריקה הנחרדים ופוחדים אחרי שטבחו המחבלים מאות אזרחים בפריס ובבריסל. כחות ישראל גם פועלים במהירות וביעילות בפעולת של מפגעים בודדים, וכפי שצין השר, רובם של המחבלים נהרגים. האם התנגד אותו סנטור להפצצות האמריקניות על רכוזי המדינה האסלאמית בעירק ובתימן ובסוריה אשר נהרגו בהן אלפי אזרחים. בעיר העירקית פלוג'ה נהרגו מאז נפלה תחת שלטון דאע''ש 3455 אזרחים ורבע מהם ילדים (לפי העתון 'תימס' האנגלי). התושבים מתים שם ברעב ונזונים ממרק שהם מכינים מעשב וחרצני תמרים. אמריקה מספקת פצצות ותדלוק למטוסים של סעודיה להפצצות בתימן אשר פגעו בבתי ספר ובשוקים. בהפצצות נהרגו לפי דו''ח של האו''ם, 3218 אזרחים בין חדש מארס 2015 לחדש מארס 2016 . מן העיר הסורית חומס נתפרסמו דוחות מזעזעים על תושבים הגוססים ברעב. התקפה ולא הגנה במלחמת התעמולה הבהלה מתגובת העולם אינה מסיעת למנוע לחצים נגדנו אלא מזמינה ומעודדת יותר דרישות מישראל שאינן נדרשות משום מדינה אחרת. הממשלה עמדה איתנה מול ההודעה של מחלקת המדינה האמריקנית כי אינה מכירה בגולן כחלק מישראל. הממשלה התכנסה לישיבה בגולן ראש הממשלה הכריז כי על העולם להכיר כי הגולן הוא חלק ממדינת ישראל. מדוע נשמעות דרישות מישראל לותר על שטח בגולן? סוריה שלטה בגולן עשרים וארבע שנים, מאז קבלה עצמאות מן הצרפתים ועד מלחמת ששת הימים. ישראל שולטת בגולן יותר מארבעים ושמונה שנים, כפל התקופה. במלחמת יום הכפורים תקפה סוריה את ישראל, אך ישראל הדפה את הסורים מן הגולן והמלחמה נעצרה כאשר כבשה ישראל חלק מן הבשן והיתה קרובה לדמשק. לבסוף הסכימה ממשלת ישראל לסגת מן הבשן שנכבש באותה מלחמה וגם ממחצית מן העיר קוניטרה העיר הראשית בגולן, לספק לתוקפן פרס על תוקפנותו ולהראות לעמו כי מלחמתו לא היתה לשוא. הנסיגה מן הבשן ומקוניטרה היתה תמורת הסכם הפסקת אש. ברגע שיש הפרה של הסכם כזה לישראל הזכות לשוב לשטח שמסרה אותו לסוריה. עלינו לומר כי הסורים הם הנתבעים לותר על שטח ולא ישראל. דומה כי אנשי הממשל הסורי חשים בזאת ויבקשו להמנע מפעולה נגדנו. הטעות של הממשלה בהטחת עלבונות בחיל היורה בחברון היא כי הם חוששים מ'דעת הקהל בעולם' ומן ה'תגובה האמריקנית'. ההפך הוא הנכון, החקירה וההאשמות נגד החיל בישראל מפיצות בעולם את העלילה נגד ישראל. שנאת ישראל הקדומה אין להתמודד עמה בהכנעה.. בגלות ובמיוחד במזרח ארופה לא היתה ליהודים שום הגנה נגד אויביהם שהעלילו עלילות ורדפו אותם.. מדינת ישראל צריכה להדגיש את זכותנו להגנה עצמית ולפעולה נגד אויבינו.
