לקראת יום הזיכרון לשואה ולגבורה התפרסם דו"ח מטעם מרכז קנטור באוניברסיטת תל-אביב העוסק באנטישמיות בעולם בשנת 2014. הדו"ח מביא ניתוחים שונים וחתכים שונים של התקריות האנטישמיות בעולם, ומציין את העלייה במספר התקריות האנטישמיות ברחבי תבל ואת העובדה ששנה זו היתה גרועה ביותר, ורק 2009 היתה גרועה ממנה. לקראת סוף הדו"ח, בעמוד 93, מופיעה הפיסקה החשובה הבאה: "אנו, צוות מרכז קנטור, איננו יכולים לסיים ניתוח מצב זה מבלי למחות בתוקף נגד ונדליזם המתקיים בישראל, נגד מקומות קדושים לנוצרים, למוסלמים ולכל בעלי אמונה אחרת, כולל ריסוס צלבי קרס ושימוש בלשון פוגענית כלפי קודשיהם. מעשים אלה זהים לדעתנו לפגיעה ביהודים ובקדוש להם ברחבי העולם ויש לתבוע הטלת אותם עונשים על מבצעיהם". אין אדם רשאי שלא להצטרף למחאה זו נגד מעשים מסוג זה. ודווקא על רקע זה בולט בחסרונו אזכור כלשהו (תקנו אותי אם אני טועה!) של ונדליזם המתקיים בישראל נגד מקומות קדושים ל..... יהודים. האם תקריות אנטישמיות בישראל אינן תקריות אנטישמיות רק בגלל שהן התרחשו בישראל ולא בגולה? מדוע פגיעות בבתי עלמין יהודיים בגולה כלולות בדו"ח, אבל כאשר הן מתרחשות בבית העלמין היהודי בהר הזיתים בירושלים צוות מרכז קנטור ממלא פיו מים? אנטישמיות היא אנטישמיות היא אנטישמיות, גם אם התקריות מופנות נגד יהודים בארץ ישראל. בית העלמין היהודי העתיק על מורדותיו של הר הזיתים, הצופה אל העיר העתיקה והר הבית, הוא מקום מסוכן הן למבקרים בו והן לנחים בו מנוחת עולמים, מצבות מחוללות והעזובה מתפשטת. לנוכח אוזלת היד המתמשכת שמגלות ממשלת ישראל ומשטרת ישראל כבר לא ניתן לערוך במקום אזכרות, או לעלות לקברו של ש"י עגנון – שהשנה מציינים יובל לזכייתו בפרס נובל לספרות – או לעלות אפילו לקברו של ראש ממשלת ישראל המנוח, מנחם בגין! היכן הביטחון והיכן חופש התפילה שמבטיחה ממשלת ישראל לאזרחיה, אבל מונעת אותו דווקא מאזרחיה היהודיים במקום הקדוש להם ביותר? האמת חייבת להיאמר: רק ליהודים אין חופש תפילה בהר הבית! "גל הטרור" (לפי הגדרת הממשלה), "האינתיפאדה השלישית" (לפי אנשי התקשורת המעדיפים לעז שלא לצורך), או "מלחמת אוסלו" (המונח העברי המתאים) – הוא במהותו שורה של תקריות אנטישמיות, שלא רק מחברי הדו"ח מתעלמים ממנה, אלא אפילו ממשלת ישראל נוהגת כך. הן כל ההתקפות וההתנכלויות מכוונות נגד יהודים בגלל היותם יהודים. וכן, בשפתה של התקשורת, רק התנכלויות (מעטות) של יהודים נגד ערבים מדווחות כ"פשע שנאה", אבל איש אינו משתמש בצמד מלים זה לגבי התנכלויות (רבות) של ערבים נגד יהודים. האם אלה אינן פשע שנאה? ועוד לא אמרנו מלה על הגישה הגזענית הרווחת בחוגים "הנאורים" בארץ ובעולם לפיה יהודים מותר לנשל מבתיהם בארצם. מדוע היועץ המשפטי לממשלה אינו מתייחס לתופעה מגונה זו?
