השר אבי גבאי התפטר ואמות הספים כלל לא רעדו. כשלעצמי, אני מתקשה לזכור מהי תרומת השר לאיכות הסביבה בתקופת כהונתו. גם מתווה הגז שהשר התנגד לו בתקיפות, יצא לפועל לרווחת אזרחי ישראל. בעוד פחות משבועיים, כשהתקשורת תפסיק לחגוג ממניעיה שלה את ההתפטרות, איש לא יזכור מי היה השר שהתפטר. ככל שניסיונות התקשורת להפיל את ממשלת הימין נכשלים ומהדהדים, כך הם ממציאים גיבורים לרגע, שנעלמים כאדוות גלים מוקצפת בליל קיץ. בנימוקי התפטרותו הצטרף אבי גבאי ללהקת המקוננים, בניצוח פרשני הערוץ השני. להקה מתחסדת וצבועה, הכוללת גם פוליטיקאים מתוסכלים, שלא מוכנה להשלים עם העובדה שהיא נכשלת פעם אחר פעם במבחן ההנהגה. רוני דניאל כבר לא בטוח שישראל היא המקום הראוי לגדל בו את ילדיו ונכדיו, וגבאי הגדיל לעשות ואיים בחורבן הבית השלישי. כמה רפיסות וחולשת דעת נדרשות כדי לדבר על חורבן הבית, כשבעוד ימים ספורים נחגוג את יום שחרור ירושלים, בירת הנצח של עם עז מצח. כל מי שיש לו קורטוב ראייה חזונית יודע שעם ישראל נאחז בארצו, בונה את מדינתו, גאה בכוחו ומקים בנחישותו מעצמה בקנה מידה עולמי. כל מי שזוכר את מה שהיה פה רק לפני עשרות שנים יודע שהבית השלישי רק מתעצם ומתחזק. נכון שיש בתוכנו חוגים וקבוצות שהתעייפו, שנחלשו ושעברו לשולי דרכים, אך מסע האומה ממשיך גם בלעדיהם. תמיד בהיסטוריה היהודית היו מתאוננים ונרפים. עם ישראל חי למרות כל המלעיזים, במיוחד אלה שעוטפים את ייאושם במוסרנות ובטהרנות. אפשר לבקר בחריפות את מהלכי הממשלה, כולל מינויים ופרישה של שר. מותר וחשוב לטעון שהחברה הישראלית צריכה לשפר את דרכיה ולחזור לערכי היסוד שלה, אולם מכאן ועד נבואות זעם על חורבן הבית השלישי המרחק רב. תפקידה של הנהגה הוא לטעת תקווה, לרומם את הרוח ולהביט אל זריחה גדולה לאורה של ירושלים. מי שלא מסוגל לרומם את רוח העם, אין מקומו בהנהגה. כל אותם אלה שמנסים לזרוע ייאוש, לעולם לא יתנחלו בליבות העם, הם תמיד יישארו בשוליים. בשנת 1911, כשארץ ישראל היתה שממה ומיעוט בני אדם חיו בה, כתב המשורר ישראל דושמן את השורות הבאות: "הוֹי, הַמִּתְאוֹנְנִים! הוֹי, הַמִּתְלוֹנְנִים! אַל נָא תְּמָרְרוּ חַיֵּיכֶם!... חוּשׁוּ, הִתְעוֹדְדוּ וּבְנוּ אַרְצְכֶם! עוֹד לֹא פַּסָּה הַתִּקְוָה לִהְיוֹת לְעַם בֶּן דְּרוֹר; אָנוּ הִתְחַלְנוּ בַּמִּצְוָה וְאָנוּ בָּהּ נִגְמֹר!" אכן, יש מספיק כוחות בעם ישראל להמשיך את החזון אל מול המתלוננים. מתוך "ישראל היום"
