לצערי הרב המקרים האלו חוזרים כל קיץ מחדש, וכמה שלא מדברים על הנושא הזה גם כשקורה אסון כמו היום, זה קורה שוב ושוב. לבי עם המשפחה האבלה על אסונם הכבד. מעבר לקריאה המפורשת לכל הורה והורה לא להשאיר לרגע אחד אפילו ילד, פעוט או תינוק ברכב, יש אמצעים שונים ודרכים שהמדינה והכנסת יכולים וצריכים לקדם כדי לפחות לנסות ולמנוע את המקרים המזעזעים האלו. אחת הדרכים שלדעתי ולדעת אנשי מקצוע רבים עשויה לתרום למניעת האסונות הבאים היא של הצעת חוק שיזמתי יחד עם השר (אז חבר כנסת) יריב לוין עוד לפני שתי כנסות, כשכיהנתי כיו"ר הוועדה לזכויות הילד. הצעת החוק דיברה על חובת דיווח של הצוות החינוכי ליצירת קשר עם ההורים ולהודיע על אי-הגעת ילד למוסד חינוכי או למעון יום, בדיוק מהחשש שייתכן והפעוט שלא הגיע לגן נשכח ברכב והוא עלול להימצא בסכנת חיים מידית. במסגרת עבודת הוועדה לזכויות הילד הצלחנו להכניס במכרזי רכבי ההסעות חובת אבזור ואמצעים שונים לבטיחות הילדים ולמניעת שכחתם ברכבים, והצעת החוק לחובת הדיווח כבר עברה בקריאה ראשונה בכנסת הקודמת, אך לצערי ועדת השרים לחקיקה של הממשלה הנוכחית דוחה אותה שוב ושוב ומסרבת לאשר אותה בדין רציפות. אני מבינה שיש התנגדויות מכיוונים מסוימים, אבל אם לא מוכנים לקדם את הצעת החוק הזו, שיספקו פתרונות אחרים! יש הרבה אפשרויות ופתרונות, בזמנו גם החל קמפיין נרחב בתקשורת למניעת שכחת ילדים, אך גם זה הופסק. כל כך חבל וכל כך מצער שהנושא הזה לא נמצא על סדר היום של מקבלי ההחלטות במשרדי הממשלה האחראיים על בטיחות ילדינו. חובה לעשות הרבה יותר בתחום המניעה, ההסברה והאכיפה. להורים אחריות ברורה ואין להסיר אותה מעליהם, אך עלינו לעשות הכל כדי לספק לילדים האלו רשת ביטחון נוספת ולעשות ככל שניתן בכדי לנסות ולמנוע מהישנות מקרים כאלו בעתיד