גלי צה"ל משדרים מדי שנה ביום הזיכרון לחללי צה"ל מיזם שכוונתו חיובית – הנצחת חיילים שנפלו – אבל השם שנבחר עבורו הוא נורא: "עוד מעט נהפוך לשיר". מדובר בשירים שנכתבו על-ידי חיילי צה"ל ואשר התגלו והולחנו אחרי נפילתם. באופן מילולי, משם המיזם משתמע שחיילי צה"ל עומדים להפוך לחללי צה"ל, בשעה שכל בר-דעת יודע שעם כל הכאב על נפילת חיילים במערכות ישראל, רובם המכריע חוזר הביתה בריא ושלם. צעדיו הראשונים ואמירותיו הראשונות של אביגדור ליברמן בתפקידו החדש – שר הביטחון – משדרים מסר לפיו הוא דוגל ב"שתי מדינות לשני עמים", בניגוד לתדמיתו של האיש, ועל אף הפחדים וההפחדות של השמאל/תקשורת מפני המציאות הצפויה לישראל בעקבות מינויו לתפקיד הרם. האם יעדו של ליברמן הוא בבחינת "עוד מעט אהפוך לאתרוג"? התחלת כהונתו של ליברמן נעשתה ברגל שמאל, ועל כן מתעורר חשש דווקא בצד הימני באמת של הקשת הפוליטית. הרושם המתקבל הוא שהאיש חותר להפיכתו לאתרוג, כפי שקרה לקודמו במהפך מסוג זה, אריאל שרון. כזכור, שרון זנח את תפישתו הנכונה את בעיות הביטחון של ישראל והמיר אותה בתפישת העולם של השמאל, זו שהביאה ל"שלום" אוסלו, למלחמת אוסלו עתירת קורבנות "השלום", ולמצבה המורכב והחמור של ישראל בזירה הבינלאומית, כתוצאה ממצעד האיוולת של "פתרון" שתי המדינות. בתמורה להמרת דתו זכה שרון למעמד של אתרוג מטעם השמאל/תקשורת, ונחלץ בעור שניו מחקירות ומהעמדה לדין. האם גם ליברמן זקוק ושואף למעמד של אתרוג? מי שעיניו בראשו ומי שאיננו "ימין טיפש" כהגדרתו הקולעת של ח"כ ד"ר בני בגין, יודע שאביגדור ליברמן איננו ממש ימין. כבר שנים שהוא דוגל בהקמתה של מדינה פלשתינאית בארץ ישראל המערבית, שלה הוא מציע למסור, למשל, את אום-אל-פחם ורבבות תושביה. ללא הקמת מדינה כנ"ל אין משמעות להתבטאותו בעניין אום-אל-פחם. השמאל הקיצוני והטיפש לא קלט משמעות זו של דברי ליברמן והמשיך להציגו כימין "קיצוני", בשעה שהוא נמצא שמאלה מראש הממשלה נתניהו, שהוא עצמו נמצא בקצהו השמאלי של הליכוד, כלומר במרכז הקשת הפוליטית. השמאל הקיצוני והטיפש גם התנהג כמוצא שלל רב כאשר אימץ לחיקו את שר הביטחון שפרש, משה (בוגי) יעלון, בשעה שהוא נמצא ימינה הן מליברמן והן מנתניהו, והתנגדותו לאיוולת המדינה הפלשתינאית עקבית יותר. פרשני השמאל/תקשורת מלהגים על הקמתה של מפלגת ימין/מרכז בכיכובם של פורשים שונים מן הליכוד, בשעה שייחודו של רב-אלוף (מילואים) יעלון הוא ביקורתו העניינית והביטחונית דווקא מימין לגבי "פתרון" שתי המדינות. יש לזכור שהדחתו המקורית של יעלון היתה מלשכת הרמטכ"ל, בשעה שהסתייג מהליכה בתלם של האתרוג המקורי, אריאל שרון. אין סיבה שיאגף את האתרוג המסתמן הנוכחי דווקא משמאל.
