מעשה ברמטכ"ל לשעבר, שכיהן כשר ביטחון, אבל שאף להגיע לראשות הממשלה. הוא פרש ממפלגת האם שלו, הליכוד, ופעל במפלגה מתחרה, שאליה נקלטו פורשים נוספים ממפלגתו המקורית. העם התלהב!! מה זה התלהב? בשלב מסויים צפו הסקרים שאותה מפלגה תהיה הגדולה בכנסת, ותרכיב את הממשלה. גם הוא התלהב, ובכל נאום לא שכח להזכיר את יעדו הפוליטי הסופי: הנהגת המדינה, ראשות הממשלה. אלא שאותו שר ביטחון ורמטכ"ל לשעבר, שנחשב לבעל דעות ניציות, כסמן ימני של מפלגתו, החל לזגזג. השקפת עולמו הפוליטית עברה שינוי. אמירות לוחמניות שהשמיע בעבר בנחרצות הפכו פתאום נלעגות בעיניו. פתאום דעותיו הקודמות, הימניות, זזו שמאלה. הציבור, כך גילה מאוחר מדי, לא קנה את ה'זיגזוג', למרות שהתקשורת הגנה עליו כמובן בהתלהבות, וקשרה לו כתרים זוהרים למרחוק. סופו של אותו ביטחוניסט בכיר, שעמד בראש מפלגה זעירה שנמחקה מהמפה הפוליטית, וגם הוא נמחק מהזירה הציבורית. מי עוד זוכר אותו? הקורא משוכנע, מן הסתם, ששורות אלו נכתבו על יעלון, עם חיזוי לעתיד. אבל לא, זה לא תיאור של יעלון אלא של שאול מופז, הרמטכ"ל שקדם ליעלון, שר ביטחון שקדם ליעלון. מישהו שמע ממופז בחודשים האחרונים? מישהו יודע היכן הוא? עצה לבוגי יעלון, אדם שאני בהחלט מעריך ומוקיר: גם אם אתה מרגיש עכשיו 'על הסוס', כי כל הנחום ברנעיים והבן כספיתים מהללים אותך, אל תתפתה ואל תלך בדרכו של מופז, כי בסוף תגמור כמוהו.
