משרד החינוך בראשותו של השר נפתלי בנט הציג את תכניתו להגברת לימודי היהדות בבתי הספר הממלכתיים. בראשות הוועדה יעמוד פרופ' רון מרגולין, ראש התכנית למדע הדתות באוניברסיטת תל אביב. פרופ' מרגולין לדעתי הוא בעל גישה רפורמית מובהקת. הוא טוען שהחזרה בתשובה נובעת מבורות ומתמימות. הוא דרש שהחברה ההלכתית בישראל תלמד להכיר בייחודה ובערכה של הדתיות הבלתי הלכתית. באתר ה- J STREET נכתב שהוא ידיד הארגון. אותו ארגון שתמך בדו"ח גולדסטון שקבע שמדינת ישראל ביצעה פשעי מלחמה בעזה. עוד בטרם יצאה התכנית אל הפועל ניתן לזהות בה מרכיבים רפורמיים, המדברים על תיקון עולם כתחליף לקיום מצוות. כמו כן, בהקלטה שנחשפה ברשת ב' נשמע מרגולין אומר כי "בניגוד לעבר, יתמקדו לימודי היהדות בשנה הבאה בגישה הפלורליסטית, על חשבון גישות המקשרות בין היהדות לבין הארץ והמדינה. לדבריו, בתכנית, שאישר שר החינוך בנט, יילמדו המקורות המפתחים את היסודות ההומניסטים כדי לאזן את הממדים הבעייתיים בתנ"ך". אין ספק שהוראת יהדות בבתי ספר ממלכתיים, שההלכה אינה נר לרגלי הורי הילדים, היא מלאכה מאוד מורכבת הדורשת זהירות. אנחנו לא מצפים שילמדו עם התלמידים והתלמידות "קיצור שולחן ערוך" על הלכות נטילת ידיים. ברור שיש למעט בהתייחסות להלכה ולחיובים. אחרת, יזעמו על כך ההורים. אך האם הפתרון לכך הוא הבחירה במרגולין? האם המפתחות להקניית ערכי היהדות צריכים להינתן לידיו של אדם שיחנך את התלמידים והתלמידות שהמצוות אינן מחייבות כלל ושהתנ"ך הוא בעייתי? האם נפתלי בנט לא היה יכול למצוא אדם ללא נטיות רפורמיות שיהיה אחראי על תכנית זו? מדהים הדבר, שדווקא קודמו בתפקיד שר החינוך, גדעון סער פסל את מועמדותו של מרגולין, בשל דעותיו הקיצוניות בנושאי דת ובנושאים מדיניים. שר חינוך חילוני מטעם מפלגה ליברלית חילונית פוסל מועמד ששר חינוך דתי מטעם מפלגה ציונית דתית מחבק בשתי ידיים. עולם הפוך ראינו. בחירתו של בנט כל כך תמוהה ומפתיעה, עד כדי כך שבהקלטות שהגיעו לידי רשת ב' נשמע מרגולין מביע פליאה על בחירתו של בנט ועל אישור התכנית ללא כל הסתייגות מטעם השר. האם נפתלי בנט יכול להסביר את בחירתו? האם הוא רואה צורך בכלל להסביר?
