קראתי בעניין את מאמרו של שלמה פיוטרקובסקי "הברית הלא קדושה לחיסול הרבנות הראשית", ובתור חבר באחד מאותם "ארגונים שפועלים במחנה החרד"לי", ראיתי לנכון להבהיר מספר נקודות. ראשית, מעולם לא טענּוּ כי הרבנות הראשית חפה מפגמים. אנו מודעים היטב לפגמים הללו וחפצים - אולי יותר מכל אדם אחר במדינה - בתיקונם. מן היושר הוא לציין שרבים מפגמים אלה אינם שונים מפגמים של גופים ממשלתיים גדולים וותיקים אחרים כגון המוסד לביטוח לאומי ועוד. די להזכיר את מסכת הייסורים שצריך לעבור מי שרוצה להוציא היתר בניה בדרך מקובלת. משום מה נדמה כי בנוגע לרבנות הפגמים הללו מנופחים יותר מאשר בשאר הגופים, כדי לתמוך את הטענה ש"בשביל מה אנחנו צריכים את כל הבלגן הזה?" שנית, אנו סוברים כי המתכון הטוב ביותר לתיקון הרבנות הראשית הוא חיזוקם של הדברים החיוביים שבה ונתינת כח לרבנים הראשיים לפעול כדי לשפר את המצב בכל מה שטעון שיפור. יצירת אמון זו אף תוכל להוביל להשפעה משמעותית יותר של גורמים חיוביים מבחוץ על התנהלות המערכת. אך כל עוד אין לרבנות מספיק מרווח נשימה בין התקפה להתקפה כל יוזמה שלה להוביל רפורמות ושיפורים משמעותיים היא מותרות שהיא איננה יכולה להרשות לעצמה כרגע. לדוגמא אציין רפורמה משמעותית שהוביל הרב לאו בתחום השחיטה. הרב הראשי בדק את הסטטיסטיקות וזיהה התנהלות לא ראויה כמו פחות פסילות, יותר שחיטות ליום ובמקרים מסויימים אף נגיעת ממוניות בין השוחטים ליבואנים. הרב לאו יצא למאבק ויחד עם מועצת הרבנות תיקן מספר תקנות חדשות לסידור מערך השחיטה למורת רוחם של שוחטים ובעלי אינטרסים. כמה מאמרי חיזוק קיבל הרב לאו על מהלך זה? כמה סטטוסים חיוביים? האם אנו עסוקים בלקבול על הרשעה או להרבות בטוב? אבל הנקודה החשובה ביותר היא, שמר פיוטרקובסקי מתייחס אל הרבנות כאחראית על הספקת שרותי דת. סה טו. ככזאת הוא סובר (בלי להשתמש בשפתו הציורית) שהיא כישלון חרוץ. אולם הרבנות הראשית היא הרבה יותר מאשר אחראית על שרותי דת. קיומה של הרבנות הראשית כחלק ממוסדות השלטון היא הצהרת-נאמנות של המדינה למסורת היהודית המחברת את מדינת ישראל לנתינת התורה בסיני ואחריה לשלשלת התורה שבעל פה (ונחסוך לקורא את שלשלת הדורות). כל פגיעה ברבנות הראשית היא פגיעה בנאמנות זו, הנותנת לכל מיני זרמים מחוץ ליהדות, ליד היהדות וגם בתוכה מקום להתגדר בו. אף שגם כאן יש מקום לשיפור רב, הזהירות מפגיעה כזו צריכה להיות רבה עוד יותר מכיון שיש לה השלכות רחבות טווח על חיי העם היושב בציון.
