נושא זהות הדיינים שייבחרו לבית הדין הגדול, על פי השקפת עולמי לא היה בראש סדר העדיפויות הלאומי ואפילו לא המפלגתי ואפילו לא המשפחתי (למרות שחמי, הרב ציון לוז שליט"א, הוא בין הדיינים הנבחרים). אבל, וכאן מגיע ה"אבל הגדול". גורמים פוליטיים רבי עוצמה בתוך הבית היהודי ומחוצה לה יחד עם כל כלי התקשורת של המגזר, "שיגעו" לאיילת שקד את המוח (אין הגדרה יותר עדינה לכך) שתילחם על בית הדין הגדול, ושבשום אופן לא תסכים לוותר אפילו כמלוא נימה לחרדים. הלחץ היה יום יומי ובלתי פוסק, מבית ומחוץ. פשוט לא נתנו לה מנוחה וירדו ממש לחייה. והנה, בסופו של יום (סליחה, איזה יום? בסופן של 9 שנים!), הוועדה בה היא חברה הכניסה שלושה דיינים ציוניים לבית הדין הגדול. חשבתם שעכשיו כולם ישבחו את שרת המשפטים? להיפך. או אז התחילו מתקפות מכיוונים אחרים. למה לא בחרתם בדיין פלוני (שבכלל לא היה מועמד) או בדיין אלמוני (שכולם יודעים שלא היה לו סיכוי מלכתחילה בשום מצב) או בדיין פלמוני (שבכלל מתמודד לבית הדין האיזורי). נו מילא, תמיד יש אנשים שמקטרים. תמיד יש אנשים שמסתכלים על שמינית הכוס הריקה. הם לא מסוגלים להגיד את המילה תודה ואפילו לא לשתוק. הם חייבים להתלונן ולבקר. אבל הבוקר, כשאני קורא ביקורת חריפה על שרת המשפטים, למה היא בכלל נגררה לתרבות הג'ובים, ואת מי זה בכלל מעניין אם ייכנסו דיינים ציוניים או דיינים חרדים לבית הדין הגדול, ולמה היא לא השקיעה בהתיישבות במקום ברדיפת הגו'בים המיותרת הזו - אני מרגיש שזו כבר חוצפה ממדרגה ראשונה. בעיניי, כאמור, באמת ובתמים לא חשוב כלל צבע כיפת הדיין (וגם לא מוצאו העדתי...) ויש נושאים הרבה הרבה יותר חשובים מהעיסוק הזה. אבל איך אותם מבקרים ציניים היו יכולים לשתוק כשגורמים רבים ירדו לחייה של איילת שקד שתילחם על זהות הדיינים, וכל אותה תקופה הם נתנו לה לעמוד לבד במערכה, שתקו ולא הביעו את דעתם כלל בנושא במקרה הפחות גרוע, ובמקרה היותר גרוע הצטרפו לדרישה החד משמעית והלא מתפשרת למנות דיינים ציוניים, וכעת לאחר כל התהליך הם תוקפים קשות את איילת שקד על אותו נושא מהכיוון ההפוך?! זו צביעות וזו חוצפה. כידוע, לפחות לחלקכם, בבחירות האחרונות אני אישית לא הצבעתי למפלגת הבית היהודי, אבל בכל זאת אני מרשה לעצמי לומר לאיילת שקד תודה. ועכשיו, אני קורא לכל המפלגות החרדיות והדתיות ולכל כלי התקשורת החרדית והדתית, תפנו 10% מאותה אנרגיה שהשקעתם במאבק על בית הדין הגדול , לצורך הוועדה למינוי שופטים. אני מבטיח לכם שאפילו אם תשקיעו רק 10% מאותה אנרגיה אבל לא אחד נגד השני אלא אחד עם השני, תצליחו להכניס לבית המשפט העליון את "שיטת השלישים": דתי לאומי אחד, חרדי ספרדי אחד וחרדי אשכנזי אחד. יודעים מה? כמחווה המעידה על רצון טוב ונכונות להגיע לפשרה: אני מוכן שש"ס תקבע מה תהיה העדה של שופט העליון הדתי לאומי...
