לרבים מאיתנו יש קושי לשלוט על מינון והרגלי הגלישה שלנו. תחושת התסכול על זמן שהלך לאיבוד בגלל הסמרטפון מוכרת לרובנו. הסמרטפון על כל יכולותיו ושימושיו מספק לנו הנאות וריגושים מסוגים שונים, ומרגיל אותנו לעקוב ולצפות להם. פיתוח תלות נפשית בכל דבר שהוא, איננה תופעה בריאה. תלות נפשית בסמרטפון עלולה לייצר מעגל קסמים שמזין את עצמו – התלות מגבירה את השימוש, והשימוש יגביר את התלות, וחוזר חלילה. אם לא יחולל האדם שינוי דרמטי שיקטע את מעגל הקסמים, התלות תלך ותחריף והאדם עלול להתדרדר עד למצב של התמכרות. להלן מספר מאפיינים המסמלים מצב לא בריא של תלות נפשית בסמרטפון: אופי שימוש אובססיבי – צורך פנימי להתעסק בסמרטפון כל הזמן. צורך כפייתי לבדוק האם התקבלו התראות ולהיכנס שוב ושוב לאפליקציות / אתרים שונים. מתח וחוסר שקט נפשי כאשר הסמרטפון רחוק ממני. השימוש כאמצעי הרגעה והסחת דעת ממצוקות – בריחה אל הסמרטפון במצבי לחץ, חרדה ומצוקה. חיפוש פיצוי ונחמה – 'מגיע לי פיצוי על חיי האומללים'. חיפוש ריגושים והנאות על מנת לפצות את עצמי או לנחם את עצמי. אימפולסיביות – דחף פנימי חזק שמסית את האדם להיכנס לאיזו אפליקציה שמספקת לו ריגוש מסוים, עכשיו ומיד. וביחס לתלות נפשית ברשתות חברתיות יופיע המאפיין הבא: חרדת החמצה – (FOMO – Fear Of Missing Out): הפחד "לא לדעת שמשהו קורה"- החשש מהחמצה של חוויה חברתית או אירוע כלשהו. חרדת ההחמצה גורמת לשימוש מוגבר ברשתות חברתית, ולהתנהגות כפייתית של בדיקה תכופה של עדכונים ברשתות חברתיות. הגורמים הפסיכולוגיים לחרדה זו הם תחושת בדידות, הצורך באהבה ובכבוד (הערכה עצמית נמוכה). החרדה משפיעה לרעה על הבריאות הנפשית, עלולה לגרום לדיכאון, פוגעת ברמת הריכוז, ובקשרים חברתיים בעולם האמתי. כאשר מדובר בשימוש שלילי (כגון צפייה בתכנים פסולים), יופיעו גם המאפיינים הבאים: 'חיים כפולים' – לכל אדם יש גבולות שהציב לעצמו על פי עולם הערכים שלו. כאשר הגבולות נפרצים באופן כרוני, ההסתרה היא דפוס קבוע, והאדם חי חיים כפולים. כלפי חוץ הוא מישהו אחד, וכשהוא לבד עם הסמרטפון, הוא מישהו אחר. החיים הכפולים הם ביטוי של חוסר שליטה (- כשאני לבד, מתפרץ בתוכי 'המישהו האחר', ומולו אני לא יכול להתמודד) ושל מנגנון ההכחשה. תחושות שליליות – כאשר האדם עושה מעשים שהוא לא באמת רוצה בהם, אך אינו מסוגל להימנע מהם – הוא מתמלא תחושות שליליות ביחס לעצמו – הוא חש מושפל, מתבייש בעצמו, ומואס בעצמו. ככל שמאפיינים אלו מתגברים, בשכיחותם ובעוצמתם, כך התלות חזקה יותר, וחוסר השליטה גדול יותר. מה ניתן לעשות על מנת ליצור תנועה הפוכה, של הקטנת התלות בסמרטפון ? להיפרד מהסמרטפון לזמנים מוגדרים. לדוגמה: לא להכניס אותו לחדר השינה בלילה. לא לאכול איתו ארוחות. לטייל בלי הסמרטפון, וכיוצא בזה. להרגיל את עצמנו להיות 'לא זמינים' מידי פעם. להוסיף לחיינו תחומי עיסוק אחרים – ערכיים, בריאים ומועילים. ובמילים אחרות, להעביר את מוקד תשומת הלב שלנו למקום אחר. להשקיע בקשרים חברתיים אמתיים לערוך בירור פנימי על ההערכה העצמית שלי, למצוא נקודות חיוביות ולהעצים אותן בחיים. לפתח מודעות לצורך שלי לקבל כבוד ואהבה, ולהיפתח לצורת התמודדות אחרת ודפוסי פעולה אחרים האם זה יהיה קל ? אמנם כל שינוי נפשי מצריך מאמץ והתמדה. אך בדיוק בשביל תהליכי שינוי כאלה, "רבנו שאג בקול גדול: אין שום יאוש בעולם כלל"