חמש שנים עברו מאז הלך לעולמו חנן פורת. דמותו המיוחדת מאפשרת לספר עליו עוד ועוד ולחדש בכל פעם. חמש שנים עברו ואני עדיין מתאבל על לכתו. לחנן פורת לא היה כל עניין לעשות עבור עצמו. כל חייו הקדיש לאביו שבשמים ולעמו ישראל שבארץ אבותיהם. כזה היה חנן פורת, כל כולו עבד ה'. סיפר לי צבי צויבל כי בעת שכבר היה חנן ז"ל חולה מאד, התקשר אליו ערב הימים הנוראים ופתח: "צבי, כולנו יודעים כי "תשובה ותפילה וצדקה מעבירין את רוע הגזירה". תשובה, אני מתכונן לעשות ככל יכולתי. תפילה, אני מבטיחך שאתפלל בכל מאודי; אבל צדקה - לכך אני זקוק לך! אלפים מצפים לסיוע של פרויקט "אורות חסד" (שייסד חנן), לקבל אריזות מצרכים לקראת החגים, ולא נצליח לעמוד בביקוש, ואני זקוק לעוד כ-100,000 ₪. אנא עזור בכך!". סיפר לי צבי כי לא יכל שלא להירתם מיד לבקשתו של חנן ובאותו הרגע ניגש להתרים מספר בעלי יכולת שיתרמו את חלקם במצווה. כזה היה חנן, כל ימיו היה איש של תשובה, איש של תפילה ואיש של צדקה. בתשובה עסק גם ברובד הפרטי וגם ברובד הלאומי. בצעירותו היה מדריך כריזמטי בתנועת גשר וקירב צעירים רבים לתורה ואמונה, אך יותר מכך עסק חנן בתשובת הכלל. חנן האמין בכל מאודו כי שיבת עם ישראל לארצו הוא יעד מרכזי בתשובה השלימה של עם ישראל. והרבה לצטט: "וְשַׁבְתָּ עַד ה' אֱל-ֹהֶיךָ וְשָׁמַעְתָּ בְקֹלוֹ... וְשָׁב ה' אֱל-ֹהֶיךָ אֶת שְׁבוּתְךָ וְרִחֲמֶךָ וְשָׁב וְקִבֶּצְךָ מִכָּל הָעַמִּים אֲשֶׁר הֱפִיצְךָ יְדֹוָד אֱלֹהֶיךָ שָׁמָּה...וֶהֱבִיאֲךָ יְדֹוָד אֱלֹהֶיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר יָרְשׁוּ אֲבֹתֶיךָ וִירִשְׁתָּהּ ..."(דברים פרק ל'). התשובה השלימה היא אל ה' א-להיך יחד עם השיבה לארץ וקיבוץ גלויות. חנן עסק גם בהבאת עולים ובחיזוק יהדותם. בשובי משליחות מעבר ל"מסך הברזל" הצגתי בפני חנן דו"ח עם פרטים שהגשתי למשרד החוץ, על כך שישנם מיליון יהודים שעומדים לעלות ורובם המוחלט לא יודעים דבר וחצי דבר על יהדות. חנן לקחני ללשכתו של שר הקליטה (שהיה יהודי בעל זקן וכיפה), הציג בפניו את תיאור המצב, וביקש שנכין תכנית גדולה לקליטתם הרוחנית ולא רק הפיזית. סגר שר הקליטה את עיניו וליטף את זקנו. חשבנו שהוא מהרהר בכיווני התכנית שצריך להכין, אך הנה פותח השר את עיניו ואומר: "זה ממש ישנה את המפה הפוליטית! עוד 1,000,000 יהודים חילונים שיצביעו לכנסת!". פתאום אני שומע בכי. מביט על חנן ורואהו ממש פורץ בבכי מר. הוא קם ויצא מהחדר, רצתי אחריו ושמתי יד על כתפו, אך כל מה שהיה יכול הוא לומר לי זה: "רגע עצום כל-כך של קיבוץ גלויות, יהודים רבים כל כך שבים לארצם, ואלו החשבונות של שר הקליטה בישראל?!". בצדקה היה חנן דמות נדירה. כאשר קיבל חנן את פרס מוסקוביץ', 50,000 $, הוא מיד פנה אל חיים פלק וביקש שיטפל בכספי הפרס, אותם יש לחלק לשניים - לירושלים של מעלה, לפרויקט תכנון הכנת העם והעיר ירושלים לבניית בית המקדש, ולירושלים של מטה, לנערים ונערות שבתחתית ול"בית החם" של מיכאל חיימוביץ בבת עין. כל השתדלותו של חיים שיקדיש חלק לפרנסת משפחתו עלה בתוהו, "והרי זה פרס לירושלים ולא לי!" הצהיר חנן. ובתפילה, קצרה כאן היריעה לספר על תפילותיו של חנן, שחזר ודרש שנעיין בפירוש התפילות שאנו אומרים, והכריז "התפילה חייבת להיות מבחינת "כָּל עַצְמוֹתַי תֹּאמַרְנָה ה'!". כל תפילותיו של חנן היו למען כבוד ה' בעולם ולמען עמו ישראל. בימים אלו מרובות התפילות, והלוואי ונצליח אפילו בתפילה אחת לרדת לעומק המילים ולעלות במעלה הנשמה. חמש שנים עברו, ונדמה שהיה זה רק אתמול. ביום חמישי, ד' בתשרי, 6.10 ייערך ערב של אור וטוב בימי התשובה לזכרו של חנן פורת ז"ל, בבנייני האומה בירושלים. בהשתתפות שולי רנד ואהרון רזאל ובהנחיית סיוון רהב מאיר.
