כך שיתף אותי חבר טוב בתהליך שעבר, ושמו 'תענית סמרטפון': לאור שימוש מוגבר בסמרטפון במשך שנים, ולאור תחושה כבדה של בזבוז זמן בלתי נשלט, צריכה מאסיבית של תכנים רדודים ואף שליליים, ייסורי מצפון תסכול וקושי, התקבלה אצלו ההחלטה לעשות מעשה דרמטי – תענית סמרטפון. 30 יום של התנזרות טוטלית, ע"י מעבר לטלפון טיפש שיודע רק להיות טלפון ותו לא. בניגוד לתענית אכילה ושתיה, שבכניסת הצום לא מרגישים שום קושי מיוחד, והרעב מתחיל להציק בשלב מאוחר של התענית, כאן הקושי היה בעיקר בהתחלה. הצורך לבדוק מה חדש במייל, בווצאפ, וכו' וכו'. מידי פעם ידו נשלחה לכיס וחיפשה את הסמרטפון, והתאכזבה למצוא טלפון טיפש, חסר טאצ'. אך בשלב מתקדם יותר, התענית הפכה למרתקת במיוחד. הוא 'גילה את עצמו מחדש', מצא זמן לעצמו ולמחשבותיו, לאשתו ולכל היקר לו. נפגש מחדש עם החיים, ועם כל כך הרבה דברים נפלאים שאפשר לעשות. במהלך תקופת התענית דעתו היתה צלולה, וחווה תחושות נחת ורוגע. הוא הרגיש נקי מהצורך האובססיבי לבדוק עדכונים כל כמה דקות, צורך ששלט בו קודם לכן וכמעט העבירו על דעתו. התענית הצליחה לשרש את המחשבה ש"אי אפשר בלי", ולימדה אותו שלא רק ש"אפשר בלי" אלא אולי "עדיף בלי". לאחריה הוא חש לראשונה שכעת יש ביכולתו לחזור אל הסמרטפון ולהשתמש בו בצורה מאוזנת, עם שליטה על הזמן והמינון. עוד תובנה שהתחדשה לו, שלהיות מוגן מתכנים פסולים, (אם על ידי התענית ואם על ידי תוכנת סינון) זה סוג של 'איכות חיים', כיון שההגנה לא רק חוסמת תכנים פסולים, אלא גם מייצרת רוגע ושקט נפשי, וחוסכת מעצמו סערות פנימיות של גירוי התגברות / נפילה תסכול מתח לקראת ההתמודדות הבאה וכו'. אז זוהי תענית סמרטפון. בניגוד לתרופות שיש עליהם אזהרות שונות (לא לבעלי לב חלש, לחץ דם גבוה, וכדו') , מסתבר שתרופה זו לא צריכה מרשם רופא, והיא מתאימה מאוד לבעלי לב חלש. ניתן להשתמש בה גם במינונים אחרים, של 'תענית שעות', לדוגמה משמונה בערב עד שמונה בבוקר, וכיו"ב.
