קבלו תמונת מצב, לצורך יישור קו, כדי שכולם יהיו מאופסים. להלן סיכום עיקרי מאבקי הציונות הדתית בישראל לשנת תשע"ו: מאבק נגד פינוי עמונה, מאבק נגד פינוי הבתים בעפרה, מאבק להחלת ריבונות במעלה אדומים, מאבק על בנייה ביו"ש לאחר כל פיגוע, וכך הלאה. אם נרצה אפשר ללכת עוד כמה חודשים אחורה ולהיזכר במאבק על בתי דריינוף בבית אל, מאבק דתי-לאומי שהרעיד את המדינה. עכשיו, אחרי שכולם "מאופסים" אפשר לסכם ולומר שהציונות הדתית מצטיינת במלחמה על ארץ ישראל. המאבק על שלמות הארץ הוא בדמנו ובראש מעייננו וזה מצוין. אך לצערי אאלץ לצנן מעט את ההתלהבות, כי יש בעיה קלה בהצבת המאבק על ארץ ישראל כגולת הכותרת שלנו. הבסיס האידאולוגי שלנו, הציבור הדתי לאומי, היה הגשר והשיתוף עם הציבורים האחרים בבניית דמותה היהודית של מדינת ישראל. הציונות הדתית תמיד שמרה על אידאולוגיה ברורה שבסיסה דתי ונלחמה עבורה מלחמות חורמה מול כל אלו הבאים לערער את הערכים האמוניים שמהם אנו שואבים את האידאולוגיה שלנו. הברורה, הנכונה, האמיתית והייחודית לנו. על שלושה בסיסים עומדת האידאולוגיה שלנו- תורת ישראל, עם ישראל וארץ ישראל. משולש כה פשוט ועם זאת כה שורשי ובעל בסיס איתן ומוצק. הבעיה מתחילה כשמוציאים צלע אחת מהמשולש, הרי משולש ללא צלע שלישית שתחבר ותסגור אותו, איננו אלא סתם שני קווים. על אחת כמה וכמה, אם אידאולוגיה תושתת על בסיס אחד, הבסיס של ארץ ישראל, כל האידאולוגיה תיפול. (על הבעייתיות בחינוך הנוער שלנו בעיקר על אידאולוגיית א"י אנחנו משלמים מחיר כבד של אובדן זהותנו הדתית אבל על כך בהזדמנות אחרת). ממאבקי הציונות הדתית בשנה החולפת עולה באופן ברור כי ארץ ישראל נותרה מרכזית ובולטת באידאולוגיה שלנו. גם אידאולוגיית עַם ישראל תמיד היתה משמעותית ומהותית עבור כל ילד, נערה ובוגר בציונות הדתית הציבור שלנו מוכיח שותפות זו בהתגייסותו בשיא העצמה והיופי למען העם. רק את המאבקים האידאולוגיים על תורת ישראל נודה שדי שכחנו. אנחנו. הדתיים הלאומיים שתורת ישראל היא היא הבסיס הראשוני, המזוקק, התשתיתי, שעליו חיינו נבנו ועליהם חונכנו וגדלנו. לא יתכן שאנו, הציונות הדתית, נשתרך אחרי החרדים בענייני הדת וניתן להם להוביל את הצביון היהודי ציבורי ואת המאבקים האידאולוגיים הדתיים במדינת ישראל בכל הנוגע לתורתנו. כיצד יתכן שאלפים ועשרות אלפים שמוכנים לצעוד למען בנייה, למחות נגד פינוי ולזעוק על ההקפאה, לא מתייצבים בצו 8 ונלחמים על השבת, כשיש פרשה כפי שהיתה בעבודות רכבת מרכז בתל אביב? או על פתיחת עסקים בירושלים בשבת? הקמנו בארץ מדינה יהודית אנחנו מקיזים את דמנו על ארץ התנ"ך ולא ארץ שמהווה רק מקלט בטוח ותעסוקה נוחה. רכבת שנוסעת בשבת בחו"ל לא מפריעה לנו כי זה שם בארץ זרה, אבל כאן במדינה יהודית שבסיסה התנ"ך חילול השבת צריך להציק למי שבסיס האידיאולוגיה שלו תנ"ך. כעת, לפני ועידת מפלגת האיחוד הלאומי, חובה עלינו לשים את השבת וצביונה הציבורי לנגד עינינו ולהיזכר כי על שלושה בסיסים עומדת האידאולוגיה הערכית, העמוקה והיסודית שלנו. אידאולוגיה שיודעת לחבר בין שלושת הבסיסים בהרמוניה ושאנו, כמפלגה דתית לאומית, יודעים וצריכים להובילה בייחודיות שרק הציונות הדתית יודעת להוביל. השבת לא חשובה פחות מעמונה (ולא להיפך) ואנו חייבים לזכור זאת ולהזכיר זאת. אם לא נתאגד סביב צביון השבת הציבורית בישראל, כמו גם בענייני תחבורה ציבורית בשבת וכד', נאבד את תומכינו מכאן ומכאן, כפי שקרה בבחירות האחרונות, במעבר מסיבי של ציבורים גדולים מהציבור הדתי לאומי למפלגות אחרות, שלא מוצאים במפלגה ציונית דתית בית אמיתי. הגיע הזמן לריאליטי צ'ק. הגיע הזמן להתחבר למציאות ולהבין, השבת בישראל היא של כולם ומדברת לכולם, בעוד שעמונה ויו"ש לא. השבת בישראל כאן להישאר ועלינו לחבר אותה לשתי הצלעות האחרות ולסגור את המשולש. ככה גם ייסגר המעגל האידיאולוגי שלנו.
