שר הביטחון אביגדור ליברמן אמר היום בפגישה עם כתבים מדיניים: "המחויבות העליונה היא להגיע להסכמות עם הממשל החדש על סוגיית ההתיישבות היהודית. אני מכוון לאשרור מכתב בוש-שרון. אם נקבל אשרור מהממשל החדש לנוסחת בוש-שרון, צריך לקחת את זה בשתי ידיים ולא לבנות יותר מחוץ לגושים". נניח לאיוולת המדינית של שר הביטחון, אשר עוד לפני שהמימשל החדש החל לכהן, ועוד לפני שבדק עם המימשל החדש מהן גבולות הגיזרה של ההסכמות שאפשר להגיע עליהן, הוא כבר מוותר מרצון, חד צדדית, על האפשרות לבנות בכל היישובים ביו"ש. אולי דווקא יגלה נכונות של מימשל טראמפ לא להפריע לבניה בשטחי כל היישובים? למה צריך מראש לוותר על האפשרות הזו? מעבר לאיוולת הזו, מעשה שתועלתו היחידה היא כמה מחיאות כפיים לליברמן מהתקשורת בעלת הדעות השמאלניות, כדאי שמישהו יגלה לשר הביטחון שלנו, שבניגוד לרושם הקיים בציבור, במכתבו המפורסם של בוש לשרון אין שום הכרה אמריקנית בגושי התיישבות. לפני שמקבלים החלטות, מכובדי שר הביטחון, כדאי להתעמק בעובדות. תזכורת: בכ"ד בניסן תשס"ד, 15 באפריל 2004, שיגר בוש לשרון את מכתב התמיכה בהתנתקות. שרון נופף בנייר כמוצא שלל רב, כשהוא מציין בעיקר את הפיסקה בה נכתב כי המימשל האמריקני הכיר לראשונה ב'גושי ההתיישבות' שיישארו בריבונות ישראלית בהסדר הקבע. שרון ניצל את העובדה שרוב אזרחי ישראל לא טרחו לקרוא את המכתב. הביטוי 'גושי התיישבות' לא הופיע במכתב ולו פעם אחת. בפיסקה הרלוונטית נכתב כך (בתרגום הרשמי של אתר האינטרנט של משרד ראש הממשלה): "כחלק מהסדר קבע, חייבים להיות לישראל גבולות בטוחים ומוכרים, שייקבעו כתוצאה ממו"מ בין הצדדים על בסיס החלטות האו"ם 242 ו-338. לאור המציאות החדשה בשטח, לרבות קיומם של מרכזי אוכלוסיה ישראליים גדולים, אין זה מציאותי לצפות שתוצאת המו"מ על הסדר הקבע, תהיה חזרה מלאה ושלמה לקווי שביתת הנשק של 1949, וכל המאמצים בעבר לשאת ולתת בדבר פתרון של שתי מדינות הגיעו לאותה המסקנה. יהא זה מעשי לצפות, שכל הסדר קבע יתבסס על שינויים המוסכמים על שני הצדדים, אשר משקפים את אותה המציאות". אין כאן אף מילה על גושי התיישבות. אין אף מילה על הכרה בסיפוח. "מרכזי אוכלוסיה גדולים" אינם 'גושי התיישבות'. גם אם ארה"ב הבינה שלא ניתן לעקור יישובים כמו מעלה-אדומים או אריאל, היא לא תמכה מעולם בהשארת גוש מעלה-אדומים, או גוש אריאל, על היישובים העוטפים את הערים הללו. יותר מכך: המילים "שינויים המוסכמים על שני הצדדים", היו מילות המפתח בפסקה הזאת. בוש קבע שם במפורש שגבולות הקבע חייבים להיות מבוססים על הסכמה פלשתינית. בלי הסכמה פלשתינית אין גם הסכמה אמריקנית. יש רק הקפאה חד-צדדית של שר הביטחון, מן הסתם בגיבוי מלא של ראש הממשלה.
