עַל פִּתְחוֹ שֶׁל הַחֹרֶף, פָּתַחְתִּי חַלּוֹן בְּבֵית כְּנֶסֶת בְּנַחְלָאוֹת, וְאֶרְאֶה מַרְאֶה נוֹרָא הוֹד: עַל רֹאשׁ הַגִּבְעָה בֵּית מִקְדָּשׁ מַדְהִים, בֵּית הַדִּין הַגָּבוֹהַ לְצֶדֶק, בֵּית הָאֱלֹהִים. אֵין שָׁם מִלְחֶמֶת עוֹלָם בֵּין דָּתוֹת, אֵין 'אַלְלָה הוּא אַכְּבָּר', אֵין צְלָב שֶׁנִּכְנָס לְקֶבֶר דָּוִד, רַק צִפֳּרִים מְצַיְּצוֹת בְּגַן הַוְּרָדִים, גַּן עֵדֶן חָדָשׁ, הַקֵּץ לְכָל הַפְּחָדִים. רָצִיתִי לִצְעֹק לְעֵבֶר הַמִּתְפַּלְּלִים: אַחִים יְקָרִים, פִּקְחוּ אֶת עֵינֵיכֶם! מַדּוּעַ אַתֶּם אֲבֵלִים עַל הַחֻרְבָּן, הֲרֵי הָאֱמֶת הַמֻּחְלֶטֶת כֹּה קְרוֹבָה, וְעַל רֹאשָׁהּ פִּירָמִידָה חֲבִיבָה?! שָׁם מַעֲלִים לְעֹלָה מַאֲמִינִים חֲשׁוּכִים, שָׁם הַדְּבֵקִים בְּתוֹרַת מֹשֶׁה הֵם קָרְבַּן הַתָּמִיד, שָׁם מַעֲלִים עַל מוֹקֵד תּוֹרָה יְשָׁנָה, וּמַנְצִיחִים אֶת תּוֹרַת הָאָדָם הַנָּאוֹר: כָּל בְּנֵי הָאָדָם שָׁוִים בִּפְנֵי הָאוֹר. אֵין הֶבְדֵּל בֵּין אִישׁ לְאִשָּׁה, אֵין הֶבְדֵּל בֵּין יְהוּדִי לְמֻסְלְמִי, אֵין הֶבְדֵּל בֵּין הַמְּחַבֵּל לְקָרְבָּנוֹ, וַאֲפִלּוּ אֵין הֶבְדֵּל בֵּין אָדָם לְחָתוּל, לָמָּה לְהַבְדִּיל?! לְשֵׁם מַה הַבִּלְבּוּל?! כֻּלָּם אוֹתוֹ דָּבָר (הַכֹּל מוֹלֶקוּלוֹת), חוּץ מִשּׁוֹפְטֵי הַבָּגָ"ץ, נוֹרָאֵי עֲלִילוֹת. תִּרְאוּ בְּמוֹ עֵינֵיכֶם, אַחִים יְקָרִים, אֵיךְ הָאָדָם הַנָּאוֹר הָפַךְ לֵאֱלֹהִים, אֵיךְ שׁוֹפֵט עִם גְּלִימָה שְׁחוֹרָה, קוֹבֵעַ לָרַמָטְכָּ"ל מִי יְכַהֵן כְּרַב וְנָבִיא, וּמוֹרֶה לָרַבָּנִים הֲלָכָה בַּכֹּתֶל הַמַּעֲרָבִי, קוֹבֵעַ מַה טוֹב בָּעוֹלָם וּמַה רַע, קוֹבֵעַ לַמֶּמְשָׁלָה אִם הִיא פּוֹעֶלֶת כַּשּׁוּרָה, קוֹבֵעַ לַכְּנֶסֶת אֵיךְ לִקְבֹּעַ אֶת הַחֹק, מְאַשֵּׁר אֵיזֶה יִשּׁוּב יַעֲמֹד עַל תִּלּוֹ, וְאֵיזֶה חֶבֶל אֶרֶץ יַעֲלֶה עַל טִילוֹ. הָאָדָם הַנָּאוֹר עַל רֹאשׁ הַגִּבְעָה, מַבִּיט עָלֵינוּ מִלְּמַעְלָה וְקוֹבֵעַ אֶת הַמּוּסָר, מִתְעָרֵב בְּכָל מַחְלֹקֶת בֵּין הבְּרוּאִים, הוּא הָאֱמֶת עֲלֵי אֲדָמוֹת, הוּא מֵעַל לְכָל חֹק, רַבּוֹתָי, תַּאֲמִינוּ לְמַרְאֵה עֵינֵיכֶם, זֶה לֹא צְחוֹק!...
