ראיתי באחד האתרים פרשן, איש ימין מכובד והגון, הטוען באשר לעמונה שבסיפור הזה "כל הצדדים צודקים". ובכן, אני מוכרח לומר שאין זה המצב. הכול טועים, חוץ מתושבי עמונה האמיצים ותומכיהם הרבים ולקמן אסביר. נתבונן בדברים בהקשרים המתחייבים, לא בהכרח לפי סדר חשיבותם. בראש ובראשונה ולפני הכול על הכול לדעת ולהפנים. עמונה אינה גחמה של פורקי עול ופורעי חוק. עמונה עלתה על הקרקע באישור ועידוד הממשלה . אזרחים שלווים בעלי מסירות נפש ונכונות להקרבה זכו לשיתוף פעולה מלא מממשלה מכהנת, לרבות בניית תשתיות, הכשרת דרך גישה וכיוצא באלה. בנסיבות אלה וכפי שיפורט בהמשך הגזלנים האמיתיים הם אלה הרוצים להוריד את המתיישבים מההר ולהחריב את יישובם. "ישראל היא מדינת חוק" – נכון וברגיל יש לציית לחוקיה, אלא שמלאכת הציות נעשית קשה ולעתים בלתי אפשרית מהבחינה המוסרית והמצפונית. מתי זה קורה - כאשר העיקרון הבסיסי שביסוד היות המדינה מדינת חוק הוא שוויון בפני החוק- מופר. נדבך זה בלתו שלטון חוק אין, איננו מתקיים במקרה של עמונה. "שוויון בפני החוק" – הוזכר לעיל. שוויון בפני החוק מתקיים כאשר לכל האזרחים יש התייחסות שווה בנסיבות זהות. כידוע היטב, האכיפה השרירותית של בג"ץ ביחס לעמונה איננה באה לידי ביטוי כאשר מדובר בבניה ערבית לא חוקית. אמנם זעיר פה זעיר שם (ביחס להיקף התופעה) יש צווי הריסה נגד בניה ערבית לא חוקית אלא שהיקף ביצוע פסקי הדין החלוטים לעומת מספרם (כמה אלפים) הוא זניח ומעיד כאלף עדים על שיקול הדעת המוטה ועל ההפליה הבלתי נסבלת. "החוק מעל הכול" – אמירה מופרכת. ישנם דברים רבים, בעיקר מתחום הצדק והמוסר שהם מעל לחוק. העולם כולו מכיר בכך, לרבות מערכות המשפט וכולל זו בארץ (כך למשל בעניין פקודה בלתי חוקית בעליל שאסור באיסור חמור לבצעה). התפרסמה לאחרונה אמירת השופט מני מזוז בקשר לעתירת תנועת רגבים בבקשה למנוע בניית מבנה ציבור לא חוקי על ידי שונאי ישראל מהאיחוד האירופי בה אמר מזוז שישנם דברים חשובים יותר מהחוק היבש. "השופטים מקצועיים, אינם מוטים פוליטית ולא מערבים השקפת עולמם"- בדותא או בדיחה לא מוצלחת- אותם שופטים פועלים תדיר בעניינים של מדיניות, אידיאולוגיה,פוליטיקה,ערכים ומוסר תוך שהם משליטים בכוח ובכפייה וככל הנראה בניגוד לדעת הציבור היהודי בארץ ישראל את דעותיהם ה"ליברליות" וה"נאורות"- כמעט תמיד שמאל מובהק. "פסק הדין של בג"ץ חלוט ואין מה לעשות" – שוב, לא אמת. יש הרבה מה לעשות, בחקיקה, בתקנות שעת חירום, בהחלטה מטעם המושל הצבאי ביו"ש (כפוף לרמטכ"ל שכפוף לשר הביטחון שכפוף לראש הממשלה ולקבינט), בהכרזה על סכנה הנשקפת לציבור במקרה של פינוי, על צרכי ביטחון ועוד. היו דברים מעולם... "בית המשפט העליון אובייקטיבי" – שוב, אם לא היה עצוב זה היה מצחיק. בית המשפט אסר בעבר על גירוש מאות מחבלים בשל שורת טענות שבבסיסן חוק כבוד האדם וחירותו. מתיישבי גוש קטיף וצפון השומרון פנו לפני החורבן לבג"ץ והצטיידו באותו פסק הדין בעניין המחבלים. בג"צ פסק שאין המקרים דומים שכן במקרה של חורבן היהודים מדובר ב... תחזיקו חזק - "תכלית ראויה" !!!! מה זה אם לא פוליטיקה נקייה הרחוקה משיפוט אובייקטיבי כרחוק מזרח ממערב. בהזדמנות אחרת קרא השופט וינוגרד מתוך הדו"ח על מלחמת לבנון "ישראל מחויבת לוויתורים כואבים למען השלום". איזו מין קביעה שיפוטית היא זו? ואילו עבדכם סבור שלשם הבטחת שלום עלינו להיות חזקים כסלע ולא לוותר על מילימטר מנחלת אבות (גם זו עמדה ערכית כמובן אלא שהנני מודע להיותה כזו ולא מכזב באשר לטיבה). "המדינה תדאג למתיישבים" – תודה רבה, ראינו כבר בעבר, דאגה כזו אני מאחל לשונאינו. רבים נפגעו בריאותית, קהילות נעלמו, משפחות נהרסו, ילדים חוו משבר אמוני חסר תקדים, גם בעיות נפשיות וכלכליות למכביר. ואחרי כל זה - עד היום לא כל המגורשים חזרו לחיות חיים מלאים בבתים משלהם תוך שהם מתפרנסים בכבוד ובשלווה כבעבר. "מתווה א, מתווה ב, מתווה ג" – הכול אחיזת עיניים - בסופו של יום יצא המרצע מהשק ונתגלתה ערוות "הממשלה הימנית ביותר בתולדות המדינה" המסוגלת להסדיר אדמות מדינה אותה גזלו הבדווים תוך התעלמות מצווי בית משפט, מגזל מתמשך ומאלימות ואיום בשימוש באלימות מחד, ומאידך מרכינה ראש בפני שופטים מוטים ועושה הכנות לפינוי בכוח של יישוב קטן ושלו שהוא דוגמה להגשמה ציונית בתפארתה. "מתיישבי עמונה גזלו קרקע פרטית" שקר גס המטופח "כדבעי" ובמנות גדושות על ידי השמאל הבוגדני המזדהה עם האויב ועל ידי התקשורת העוינת החותרת בכל כוחה ל"מדינת כל אזרחיה" שאמורה לבוא חלילה במקום המדינה היהודית. תושבי עמונה עלו על הקרקע לפני כעשרים שנה באישור, בסמכות וברשות. פתחו את מה שהיה אדמת טרשים קשה ליישוב פורח, גדלו והתפתחו כקהילה תורמת, משרתת בצבא, ערכית ורוחנית. איך אמרנו לעיל – ציונות במיטבה. "אי אפשר להשאיר היישוב על "קרקע פרטית ערבית" – עוד אמתלה בזויה. יש לדעת ששטחה של עמונה כולה כחמש מאות דונם. מתוך זה שטח האדמה לגביו טוענים הערבים ואנשי השמאל שהסיתו וארגנו אותם לבעלות, הוא בגודל כשני דונם. שמעתם טוב - 0.4 אחוז מכל עמונה! היעלה על הדעת להרוס ישוב בארץ ישראל בנסיבות כאלה?!?! רשעות גמורה כבר אמרנו... כמדומני שלא תמצא בעולם כולו מדינת חוק שבנסיבות כדלעיל תהרוס יישוב, תחריב את בתיו, תפזר את קהילתו ותגרש את תושביו. את המתרחש במקומותינו אין לראות אלא כהמשך רפיסות ההנהגה במקרה הטוב או כרשע צרוף במקרה הרע. ישנם הרבה פתרונות סבירים, פשוטים והגיוניים ובראשם פיצוי הטוענים לבעלות, ולו באופן נדיב והותרת היישוב על מכונו. אגב, למי שמתעניין - לפני כמה שנים הוחרב היישוב מיגרון בנסיבות דומות. באם מאן דהוא סבור שהעותרים דאז שבו בחגיגיות וברוב עם ל"אדמותיהם" כנטען- יתכבד ויעלה למה שהייתה פעם מיגרון. אדמה נטושה,עזובה ועצובה, שממה ממש. ובלי העיקר אי אפשר - כל אדמת ארץ ישראל הקדושה נחלת אבות היא אותה העניק בורא עולם לאבותינו לעולם. לו נמצאה פה מנהיגות יהודית המכירה בזהותה/זהותנו, מכריזה קבל עם ועולם שזו ארצנו ועומדת בנחישות על זכויותינו הלאומיות - כל החורבן ומחול השדים המכאיב והמרושע היה נמנע. ככל הנראה עוד חזון למועד בטרם נראה כאן מנהיגות כזו.
