באולם המבואה של מחנה המעפילים בעתלית (מקום שבהחלט ראוי לבקר בו) ניצבת לה בפינה חנוכיית עץ שעוררה את סקרנותי. מאז ילדותי בה הדלקנו בביתנו חנוכיית שמן שאבי המנוח (שנפטר בהיותי בן 9 וקצת) הביא מ"משכית". היה זה אולי זיכרון הילדות שנותר לי ממנו או אולי יופייה ומקוריותה של אותה חנוכייה או אולי דווקא השמן שבער אצלנו בניגוד לנרות אצל אחרים או אולי הכול ביחד. בעיקרון מאז אני אוהב להתבונן בחנוכיות מיוחדות. גם החנוכייה במבואת עתלית גירתה את סקרנותי וניגשתי להתבונן בה מקרוב. גיליתי כי זו גולפה על ידי אחד, אברהם ברק שמו. מעפיל שנכלא במחנה המעצר בקפריסין. כן רק למען ריענון הזיכרון בריטניה הנאורה ואם הדמוקרטיות תפסה ניצולי שואה אומללים שניסו להגיע למולדתם ההיסטורית כדי לנסות ולשקם חייהם והכניסו אותם שוב מאחורי גדרות תיל שעליהן לא נכתב HALT בגרמנית אלא STOP באנגלית. ב מבט לאחור לא נראה לי כי השוני בשפה שינה את התחושות. החנוכייה המגולפת הביאה אותי להתעניין באותו אברהם ברק. בירור קצר אצל מנהלי אתר המעפילים בעתלית הביא לפתחי את סיפורו המופלא של אברהם ברק - האיש שמאחורי החנוכייה. וכך מסופר: "אברהם ברק הוא יליד טרנסילבניה. בשנת 1943 נלקח אביו לעבודות כפיה. המשפחה נשארה ללא מפרנס, אכלו ירקות מהגינה ומכרו מה שהיה אפשר. האב חזר מעבודות הכפייה. זמן קצר אח"כ רוכזו בגטו סיגט ( Sighetu) .אחרי זמן מה הגטו פונה.האב שלא היה יכול ללכת נשאר בבית והוא גורש ישר למשרפות. תושבי העיר נלקחו לבית כנסת בצעידה,ומשם לרכבת.היו ברכבת 3 ימים. אברהם נפרד ממשפחתו על הרציף באושוויץ Auschwitz)- ) שם ראה אותם בפעם האחרונה. אחרי 3-4 ימים באושוויץ התנדב אברהם לעבודות עץ ונשלח לשלזיה שם עבד בהקמת גשר עץ. חיפשו בעלי מקצוע. חפשו טפסנים. אברהם התנדב. יצאו למחרת מאושוויץ, ולאברהם אפילו לא נתנו מספר. הועבר למחנה בשלזיה (( Silesia), בו היו יהודים מהולנד בו עבד בחטיבת עצים. אחרי שהועבר בין מחנות עבודה יום אחד קם ולא ראה יותר שומרים. אברהם ובן דודו שהיה עמו פתחו את השערים ויצאו לחופשי. אחרי ניסיון לחזור לחיות בעיר הולדתו מצא עצמו אברהם מתגלגל ברחבי אירופה כאשר כל העת ניסה לעלות לארץ. החנוכייה של אברהם ברק צילום: יורם דורי אברהם מצא עצמו על האנייה 'שבתאי לוז'ינסקי'. אך בשל סערה וחדירת מים לספינה חזרו לאיטליה ממנה יצאו. המעפילים היו מיואשים מהכישלון. אברהם וקבוצתו לא התייאשו וניסו שוב. הפעם על סיפונה של אניית המעפילים 'חיים ארלוזורוב'. 'חיים ארלוזורוב' הגיעה לחופי הארץ בערב שבת 28 בפברואר 1947 ונתקעה במהלך מאבק אלים וקשה עם נפגעים בספינות משמר בריטיות בחוף בת גלים. המעפילים עצמם נגררו על פלטפורמה צפה לנמל מלווים בכוח צנחנים בריטי ונשלחו למעצר בקפריסין. בקפריסין העביר אברהם זמנו בעבודות יצירה שונות. עם הקמת המדינה עלה ברק ארצה והתיישב בקרית מוצקין". את החנוכייה היפיפייה שגילף בעץ הקדיש לחבריו המעפילים ולאותם מעפילים, ניצולי שואה שאיבדו את יקיריהם, עלו לישראל, הלכו לשדה הקרב ותרמו לניצחון במלחמת העצמאות. חנוכייתו של ברק מבטאת, לדעתי את תמציתו של החג: משעבוד לגאולה. מחשכה לאור גדול. זהו סיפורה של חנוכייה אחת שבטוחני שינן מאות אלפים כמותה.
