זהו זה. אלאור עזריה קיבל 18 חודשים בכלא. רגשות הציבור מעורבים. מצד אחד חשים שמחול השדים שהתנהל סביבו הוא אבסורדי, הרי איך יתכן שחייל מצטיין, שירה במחבל שבא לרצוח, עבר כזו מתקפה משר הביטחון והרמטכ"ל עוד בטרם הובררו העובדות?! איפה הגיבוי לחיילינו, אפילו אם סוברים שטעו בשיקול הדעת בסערת הקרב מול מחבלים נבזים?! איך צה"ל מגייס מולו את טובי המשפטנים כדי להרשיעו בדין?! ואיך המצלמות של "בצלם" הופכות להיות הדבר הקובע ביותר בסוגיות האלו?! מצד שני, יש מעט הקלה. השופטים הצבאיים נהגו לכאורה בהתחשבות וגזרו שנה וחצי, ולא שלוש או חמש שנים כפי שדרשה התביעה. המערכת ניסתה לבסוף לשחק בין הצדדים והצליחה להרגיע מעט את הרוחות. אבל הפרשה לא הסתיימה, וכולם מבינים שמדובר בבעיה עמוקה של זהות. מערכת המשפט תפסה מזמן את תפקיד האומות המאוחדות, וכמו האו"ם הם נוטים תמיד בעת משפט לטובת הערבי וכנגד היהודי, גם אם מדובר בחייל יהודי מצטיין מול מחבל נאלח. גם אם לבסוף מתחשבים בנסיבות המקלות ובדעת הקהל העממית, והעונש לכאורה מופחת, הדבר נראה כזריית חול בעיני הציבור כדי לא לאבד לגמרי את הלגיטימציה. וכך יהיה עד לאירוע הבא, חלילה, עד להיתקלות הבאה של כוחות הביטחון מול מחבלים, ועד לדיון הבא על קרקעות שיוכרע תמיד לרעת המתיישבים היהודים. הרבה יותר קל להחטיף סטירה לילד שלך מאשר להתעסק עם הילדים הפראיים של השכן, שבנך ניסה להתגונן מפניהם. יש פתרון זמני דחוף, והוא לצמצם את כוחה של מערכת המשפט, ובמיוחד כוחו של הבג"ץ, ולדאוג לכך שתשקף את העם ולא את השמאל הקיצוני והאומות המאוחדות, כך שלפחות תהיה פה דמוקרטיה אמתית – רצון העם כפי שהוא. מעבר לעזרה הראשונה, עלינו לחתור שתהיה מדינה יהודית באמת, המבוססת על התורה ולא על החוק העותומני, המשפט המנדטורי וערכי מוסר מערביים ליברליים בלבד (שיש בהם מקצת אמת, אך לא כל האמת). לא רק דמוקרטיה אלא יהדות, מדינה המושתתת על התורה שאותה העם ירצה ויאהב. אנו מאמינים שכך יהיה, אך עלינו גם לפעול כדי שכך יהיה. זו הדרך אל האור, וזכותו של אלאור שמעורר אותנו לדרך הזו.
