מה טובו אוהליך, אמריקה! נשיא חדש ביקש ממפלגתו להעביר בחקיקה את תכנית הדגל שלו - ההתחייבות לבטל את ביטוח הבריאות של אובמה, "אובמה-קר", ולהחליפה באחרת – האם יעז מי מן החברים הרפובליקנים של בית הנבחרים לעמוד בדרכו? בדמוקרטיה אמתית - כן, בהחלט! כמה מביניהם הגיעו למסקנה שהחוק החדש של טראמפ גרוע – ואלה הודיעו, שלא יצביעו בעדו. העניין נראה להם עקרוני, ועל עקרונות אין מתפשרים. התוצאה: אובמה-קר נשאר בתוקף והנשיא נחל מפלה מתוך מפלגתו שלו. ואתם, מחוקקים ישראלים ממושמעים ומאולפים כעדר, צאו ולימדו: לא את חולשת השלטון ראיתם כאן, כי אם את עוצמתה של הדמוקרטיה! לעומת זאת, הסתכלו על עצמכם. ראש הממשלה נפגש עם נשיא ארה"ב לפתיחת עידן מדיני חדש. ביטויו המובהק בשטח אמור להיות גורל ההתיישבות היהודית בירושלים וביהודה ושומרון. על זה קמו ונפלו פה ממשלות, מן הנושא הזה דעת הקהל העולמית אינה מרפה, והוא יקבע את פניה של מדינת היהודים לדורות ואולי אף את עצם קיומה. ומה אתם יודעים על מה שנתניהו התחייב שם בשמכם, בשם כולנו? שום פורום ממלכתי ואפילו מפלגתי לא שותף בקבלת ההחלטות הרות-הגורל הללו. לכולם נותר רק לנחש: צוות הפקידים שהרכיב נתניהו, האמור לקבוע ביחד עם צוות אמריקני את העתיד היהודי בלב ארצו – מה החליט? לאסור את הבנייה היהודית בכל רחבי יהודה ושומרון חוץ מב-'גושים'? או שמא יתירו בנייה בכל יישוב , אבל רק בתוכו, עד קו הבניינים האחרונים, כדי שחס וחלילה מרחב המחייה היהודי לא יגדל? ואולי נורשה לבנות בתוך תחום השיפוט הקיים, מה שירחיב מעט את תחום הגטו היהודי? והאם יוטלו מכסות-בנייה? ומה יהיה בירושלים? על כל זה המערכות הממלכתיות והמפלגתיות, הכביכול-דמוקרטיות, אינן יודעות כלום. בהזדמנות-הצילום השבועית לעיתונאים, בפתיחת ישיבת הממשלה, הואיל ראש הממשלה לומר כמה מלים: "הרבה ממה שהתפרסם בתקשורת על הסכמות ישראליות בעניין ההתיישבות אינו נכון". קצר וחידתי כמו אורקל. זו מידת העליבות של הדמוקרטיה הישראלית. עם זאת, משהו אנחנו יודעים והוא - די בו כדי להדאיג. פעמיים נפגש נתניהו עם שליחו של טראמפ, ג'ייסון גרינבלט, שמונה שעות בסך הכל, ובתום הפגישה השנייה הם פרסמו הודעה משותפת שמוזכר בה "הסכם בין רוה"מ נתניהו לנשיא טראמפ בפגישתם בוושינגטון למצוא נוסחה שתבטא את עמדותיהם של שני המנהיגים בנושא". סתמו ולא פרשו, הנוסחה הזאת – לשם מה? מה יעשו בה? את התשובה קבלנו למחרת, ב-24.3.17, בעוד הודעה משותפת, הפעם אחרי ארבעה ימי דיונים בארה"ב בין הצוות הישראלי לאמריקני, וזה לשונה: "משלחת ארה"ב חזרה על חששותיו של הנשיא טראמפ בנוגע לפעילות ההתנחלויות בהקשר של התקדמות לקראת הסכם שלום. המשלחת הישראלית הבהירה כי כוונת ישראל היא לאמץ מדיניות ביחס לפעילות ההתנחלויות, אשר לוקחת בחשבון את אותם שיקולים. השיחות הן רציניות ובונות, והן נמשכות". ובעברית פשוטה: בעיני טראמפ ההתנחלות היהודית מפריעה להתקדמות לקראת הסכם שלום, והמדיניות שתנקוט ישראל "תיקח בחשבון את שיקולי הנשיא", כלומר – תפעל גם היא על בסיס העמדה שההתנחלות היא מכשול לשלום. עכשיו ברור תפקיד "הנוסחה המשותפת" הנזכרת בהודעה הקודמת: לצמצם ככל האפשר את הנזק לשלום שגורמות ההתנחלויות היהודיות. כך אנחנו מוכים פעמיים: פעם, כשישראל מאמצת רשמית קו עוין להתנחלות היהודית ופעם שנייה, כשהיא עושה את האמריקנים לשותפי החלטה על כל בית שייבנה או לא ייבנה. בהודעה המשותפת של הצוותים נאמר עוד, כי שמו "דגש מיוחד על צעדים לטווח קצר, כדי לקדם את חידוש המגעים עם הפלסטינים". מכאן, שהדיון על ההתנחלויות אינו מתנהל רק לגופו, אלא כדי לשרת וועידה אזורית מתוכננת, בה תימכר נחלת אבותינו תמורת לחיצת יד מצולמת עם המלך הסעודי. לקראתה, תתכנס בקרוב הליגה הערבית ברבת עמון לנסח גרסה חדשה של "היוזמה הסעודית", אותה ייקח עמו מלך סעודיה לנסיעתו לוושינגטון, והיא אמורה לסלול את הדרך לחידוש המו"מ בין ירושלים לרמאללה. יוצא, שקבלת הפיקוח האמריקני הפרטני על הבנייה ביו"ש ובירושלים יש לה תכלית: ליצור את התנאי המוקדם לנסיגתנו מיהודה ושומרון לבד מן ה"הגושים", ולחלוקת ירושלים. שהרי כל ילד יודע, שסעודיה לא תסתפק בפחות מזה. יש הסבורים, שהמניע לשינוי החד שחל בגישתו של הנשיא טראמפ מ"גבור המתנחלים" ל"גרוע מאובמה" יצא מנתניהו בעצמו. זו מדיניותו כל העת, אותה לא היה יכול לשווק בשמו, ולכן נוח לו שתיראה כתכתיב אמריקני. דעה אחרת גורסת שהרעה באה מטראמפ. הוא הונה את מרק צל ויוסי דגן התמימים ועמהם את בוחריו היהודים בישראל, שתמיכתם היתה נחוצה לו כדי לקבל את קולות הנוצרים האוונגליקלים בארצו, חסידי א"י השלמה. לפי הגרסה הזו, נתניהו הופתע ע"י שינוי החזית הפתאומי הזה, והדיונים הנמשכים ימים רבים כל כך וטרם הבשילו – יוכיחו. בין כך ובין כך – המסקנה היא אחת: בחירות עכשיו! על ממשלת מעבר אי אפשר ללחוץ להתחייב לוויתורים גורליים. היא מוסמכת לקיים רק את השגרה, עד שתיבחר ממשלה חדשה, וממילא טראמפ לא יוכל לאלץ את ישראל לעלות על מורד חלקלק של התאבדות. כך נרוויח אולי שנה, ועד שתיבחר בישראל ממשלה חדשה – אלוקים גדול. גם בטבע, דרכו של החלש לשרוד היא לעתים דווקא בניצול חולשתו – הוא ממזער את עצמו, הוא מחליף צבעים ואפילו משחק "מת". כך, מדינות יכולות להתגונן ע"י קיצור ימי ממשלותיהן. כמה מיוזמותיו המרכזיות של טראמפ כבר כשלו. גם ה"דיל" המזרח-תיכוני שהוא משחק בו אין לו צל של סיכוי. יש רק לדאוג, פן תעלה לנו ההרפתקה הזאת בנחלת אבותינו.
