ח"כ עודד פורר מישראל ביתנו העלה השבוע בוועדת השרים לענייני חקיקה את ההצעה לעגן את ה-9 במאי כיום הנצחה לאומי. הצעת החוק קובעת כי יום זה יציין את ניצחון בעלות הברית על גרמניה הנאצית, ובו יתקיימו פעילויות בנושא במערכת החינוך, טקס ממלכתי ויערכו טקסים ומצעדים מקומיים לציון היום. התאריך נקבע ל-9 במאי מכיוון שיום זה הוא יום חתימת הכניעה בפוטסדאם בפני הרוסים, האמריקנים, האנגלים והצרפתים. מדובר בתיקון חיוני לעשרות השנים שבהם המדינה התעלמה מחשיבותו הרבה של יום הנצחון במלחמת העולם השנייה. עולה התהייה איך קרה שדווקא בישראל שסיפורה והקמתה כרוכים כל כך סביב המלחמה והשואה, עדיין לא הפנימו את נחיצותה של הנצחת הגיבורים שבזכותם אנחנו פה. בנימה אישית – יום הניצחון הוא יום מיוחד עבורי. משני צדי המשפחה היו לי קרובים שמחד נרצחו בשואה ומאידך כאלו שנלחמו בצבא בעלות הברית נגד המשטר הנאצי. כילד אני זוכר איך אבי היה פורס ביום זה בכל שנה את כל המדליות הנוצצות שהוענקו לסבא-רבא ועוברות מאז במשפחה. הוא היה מספר בגאווה שלל סיפורי גבורה, קרבות והקרבה שאשא עמי ואעביר הלאה לדורות הבאים. לימים, אני נוהג להגיע למצעד יום הניצחון השנתי בחיפה והולך בגב זקוף לצד הווטרנים הגיבורים שלמרות גילם עולים על מדים מעוטרים, על פניהם ניכר חיוך רחב ומלווים אותם משפחותיהם שהשתרשו בארץ. המעמד הזה מרגש אותי. אני מתרגש כנכד ללוחמים שניצחו, כחייל בודד שעלה ממדינה רחוקה על מנת להתגייס לשירות קרבי ובחר להמשיך להשתקע בארץ, ומתרגש בעיקר – כישראלי בארצו. אי אפשר שלא לשים לב שעם השנים פחות ופחות ווטרנים מגיעים למצעדים, הן בשל אי יכולת פיזית והן בשל העובדה שפשוט הדור ההוא הולך ונכחד. בעקבות היעלמות המקורות הראשונים לזכר הניצחון במלחמה הגדולה, עלו יוזמות רבות שקמו על מנת להנציח את הלוחמים. דוגמא אחת היא "גדוד הנצח" (תרגום מרוסית), יוזמה שלפיה בני המשפחה הצעירים של הלוחם הווטרן שהלך לעולמו, צועדים בתהלוכה עם שלט גדול הנושא את תמונתו בצירוף פירוט שירותו והישגיו. יוזמות מעין אלה הן חשובות ומועילות אך לשם הנצחה מאורגנת ומבוססת חייבת לפעול המדינה בצורה מסודרת. כפי שהמדינה מציינת את יום הזיכרון לשואה ולגבורה, יום הזיכרון לחללי צה"ל ויום העצמאות, כך גם צריך לזכור את עשרות מליוני הלוחמים האמיצים שנלחמו במכונה הנאצית. אנחנו חייבים להם את חיינו ועצמאותנו באופן ישיר, ועלינו החובה כחברה להנציחם באופן רשמי. מקווה מאוד שהיוזמה המבורכת של עיגון ה-9 במאי כיום חג לאומי לזכר הנצחון במלחמת העולם השנייה תעבור את כל השלבים של החקיקה בכנסת – לכשיקרה יהיה זה יום חג לכל אזרחי ישראל.
