ראש הממשלה טרפד הצעת חוק שהיתה אמורה לחייב אותו לקיים את הבטחות הבנייה שנתן וייתן חלף בתים שהרס ויהרוס בהתנחלויות. מדובר בשני גלי החרבה בבית-אל ובחורבן מגרון ועמונה, ועוד מעט גם דרך האבות בגוש עציון. איך הגענו אל יוזמת חקיקה מוזרה כזאת, המזכירה את ההומור של לוי אשכול: 'הבטחתי, אבל לא הבטחתי לקיים'? ואם כבר משתמשים בחקיקה כדי לכפות צו מוסרי ("מוצא שפתיך תשמור"), מדוע בצמצום כזה? וכי רק בענייני התנחלויות אסור לשקר, ורק בתגובה למעשה הרס? למה לא לחוקק חוק כללי וגורף שיחייב את ראש הממשלה לקיים את כל הבטחותיו? ואם כבר – שלא לשקר בכלל? איך הגענו ליוזמת החקיקה המוזרה הזאת, שאינה תעלול מטעם האופוזיציה - אחד החתומים על הצעת החוק הוא חבר מפלגת השלטון, ח"כ יואב קיש - ואשר רוב חברי הליכוד בוועדת השרים לענייני חקיקה הודיעו לגביה, כי יצביעו בעדה גם נגד רצון ראש הממשלה? ובכן, מה שעל פניו נראה כבדיחה, לאמיתו של דבר נובע ממצוקה. ב-15.6, בערוץ 7, שפך ראש ישיבת בית-אל, הרב זלמן מלמד, את מר ליבו במלים אלה: "האדם היחידי שרימה אותי הוא ראש הממשלה שהפר את הבטחתו... הוא הבטיח לי... לפני הריסת בתי האולפנה שבתי דריינוף לא ייהרסו. עמדו להרוס (את בתי דריינוף), ואז אביחי מנדלבליט התקשר אלי רגע לפני ואמר לי 'ראש הממשלה ביקש ממני להודיע לך שלמרות הלחצים מאמריקה... הוא יאשר לך 300 יחידות דיור, רק תתנו להריסת בתי דריינוף לעבור'. ראש הממשלה שוב לא עמד בהבטחתו". בהמשך העביר שי אלון, ראש מועצת בית-אל, את משרדי המועצה אל מול לשכת ראש הממשלה "עד אשר יקיים את הבטחתו". במאהל הזה התייצבו שרים וח"כים ממפלגת השלטון, בתמיכה לדרישה שראש הממשלה יקיים את הבטחותיו החוזרות ונשנות. הבנייה ביו"ש מתנהלת לאחרונה רק ב-"פעימות" ואת רובה של "הפעימה השנייה" פסל נתניהו, ובין היתר מחק מתוכה גם את ההבטחה לבנות 300 יחידות בבית-אל. את ההמשך מספר אריאל כהנא ב"מקור ראשון" (30.6.17): ראש מועצת בית-אל.. אמר (לנתניהו).. "היתה הבטחה והיא לא קוימה. היתה עוד הבטחה וגם היא לא קוימה, ועוד אחת. יש לי ציבור, יש לי קהל. הם לא בחרו בי כדי לסגור גני ילדים... ובחמש השנים האחרונות, בסתירה להבטחות שלך, לא רק שהיישוב לא גדל, הוא הצטמצם ב-60 בתים... אנחנו עשינו את חלקנו בהסכם הפינוי מרצון... אתה לא". בעקבות הלחץ הציבורי שייצר המאהל והיעדרויות-מחאה של ח"כ סמוטריץ' מהצבעות במליאה, זימן נתניהו את שי אלון אליו שוב והבטיח לו ש-300 יחידות הדיור שלראשונה הובטחו לפני 5 שנים ואח"כ שוב ושוב, יאושרו "בפעימה הבאה", בספטמבר השנה (לפי כהנא, קדמה לכך פגישה עם צוות טראמפ: קושנר, גרינבלט, פרידמן). וכאן הגענו למצוקתו של ראש מועצת בית-אל: במה טובה ההבטחה האחרונה מן הראשונות? צ'ק חזר ונותנים לך אחר תחתיו וגם הוא חוזר, מה הטעם לקחת עוד אחד? את גודל המצוקה מתאר כהנא במלים אלה: "מי יתקע לידיו, שההבטחה הזו תמומש? התשובה היא אף אחד... קו ישר עובר בין פרשת בית-אל למשבר הכותל, בין שקר מגרון לחוק הגיור, בין תרמית מצפה כרמים לפליק-פלאק התאגיד". לערימת השקרים שהביא כהנא ניתן להוסיף עוד כמה , למשל דיווח של "ניוז 1–מחלקה ראשונה" , מ-19.6.17: "בזמן שראש הממשלה טוען 'אין הקפאה בירושלים', מסמך סודי של העירייה שנחשף בגל'צ מגלה כי ממשלות נתניהו הקפיאו ששת אלפי יחידות דיור בבירה". ועוד עדות – בערוץ 7 מ- 22.6.17, מפי מאיר תורג'מן, סגן ראש העיר ירושלים ויו"ר הוועדה המקומית לתכנון ובנייה בעיר: 7000 יחידות דיור אישרה הוועדה המקומית ונתניהו הקפיא אותן בוועדה המחוזית. תורג'מן איים "תקשיבו, אני הולך לפוצץ את זה", ובאותם הימים התפרסם שנתניהו וליברמן העבירו בקבינט החלטה למתן 14000 אישורי בנייה בקלקיליה. משנלחץ אל הקיר, "יצאה הנחייה מלשכת ראש הממשלה להפשיר את כל הצווים". אולם חבר מועצת העיר אריה קינג טען, שגם אלה הבטחות והצהרות סרק: "נתניהו לא מאפשר ליהודים לבנות", וחזרה השאלה: מה שווה הבטחה של ראש ממשלה? כאן מביא אריאל כהנא במאמרו סקופ גדול, את הפרט המכריע שנתניהו הסתיר מן הקבינט כאשר שכנע אותו להגביל את הבנייה ביישובים לקווי הבניין הקיימים ולהחליט על בנייה ב-4 'פעימות' בשנה בלבד, בטענה שזה מרצון, ואין כל התחייבות כלפי טראמפ ואנשיו. כעת יצא הסוד שגם זו היתה הטעייה: נתניהו התחייב בפני טראמפ "להימנע מפרסום מכרזי בנייה ביהודה ושומרון עד סוף 2017", ולכן נתניהו הפר בפעם ה-X את הבטחת 300 יחידות הדיור בבית-אל. אנשי נתניהו ניסו לגלגל את האשמה לעבר ליברמן, שכביכול התנדב להבטיח זאת לאמריקנים, ליברמן מכחיש, וכנראה שהפעם הצדק עמו. על רקע מצוקת-האמת הזאת נולדה הצעת החוק לקיום-הבטחות-לקיים-הבטחות שאינה פרודיה, כי אם אמת עצובה. אבל כמה זמן אפשר לנהל מדינה על בסיס של שקרים כאלה? איזה דור צעיר יצמח באווירה שהכל בשין-קופ-ריש, מראש הממשלה ומטה? וחוק-ההבטחות גופו, איך ייאכף? יכתבו: "לא קיים ראש ממשלה הבטחה לקיים הבטחה, יעברו הסמכויות לקיים את ההבטחה לידי 'נציב קיום ההבטחות', והוא יקיים את ההבטחה"? או שמא יושת קנס אישי על ראש הממשלה לכל יום של אי-קיום הבטחה? וברצינות: לראש ממשלה יש אילוצים, ומהם הוא מנסה להיחלץ בעזרת שקרים והבטחות ריקות. אולם האיש שהוא מן המוכשרים, החכמים והמשכילים שיש לנו – חייב הסבר לעצמו ולעמו, לאן מובילה שיטת הכזב, אותו ואתו את המדינה?
