אונסקו והערבים מתכננים לבצע שוב בשבוע הבא פוגרום בקרקוב: הפעם הם לא מתכוונים לרצוח את היהודים בגטו אלא את שרשי הזהות היהודית, בסיס ההיסטוריה היהודית ויסוד העם היהודי – האבות והאימהות. הטרור הערבי נגד יהודים בארץ ישראל לא התחיל - כפי שמנסים להטעות - אחרי ה"כיבוש" המדומה ב – 1967, וגם לא אחרי ה"נכבה" המדומה ב- 1948: הטרור הערבי החל עשרות שנים קודם, כבר ב – 1929, כאשר הקהילה היהודית הקטנה וחסרת הישע בחברון הותקפה ע"י אלפי רוצחים ערבים, ובפיהם הצרחה המוכרת "אללה אכבר, אטבח אל יהוד!" ( הרגו את היהודים). מול עיני שוטרים בריטים אדישים, נשחטו, נשרפו חיים, נאנסו ונטבחו 67 יהודים, זקנים ותינוקות, נשים ונערות, תלמידים ואימהות. יוזם הפוגרום היה ה"מופתי" אמין אל חוסייני, שלאחר מספר שנים נפגש עם היטלר, הצטרף לתנועה הנאצית והפך לגנרל בס.ס. ולשותף פעיל בזוועת שואת היהודים באירופה. כך התחברו הטרור הערבי והאנטישמיות הנאצית למגמה אחת של שנאה ורצח. בעקבות הפוגרום הזה חדלה להתקיים הקהילה היהודית העתיקה בעולם, קהילת חברון. תחת הכיבוש הערבי נעקרו היהודים מהעיר בה נמצאים שרשי הזהות היהודית, האבות והאמהות התנ"כיים, אברהם ושרה, יצחק ורבקה, יעקב ולאה. יעקב – אחרון האבות, הוא האדם הראשון בעולם שנושא את השם "ישראל", והוא העניק את השם למדינת ישראל - הממשיכה את המורשת והזהות ההיסטורית שהתחילה במערת המכפלה בחברון; זו מהותה ובסיס קיומה. חברון היא גם הבסיס של העצמאות היהודית. לפני למעלה מ – 3000 שנה דוד המלך הניח בחברון את היסוד למלכות ישראל. השאיפה לקומם אותה מחדש הובילה את בני בניו להקים את מדינת ישראל, במולדת היהודית היחידה בעולם, המקום היחיד בעולם בו יהודי נמצא בביתו ואינו אמור לפחוד מאנטישמים ניאו נאצים שיצרחו באזניו – בגרמנית, פולנית, אוקראינית או ערבית - "יודן – ראוס"! מאז גירוש היהודים מחברון מנעו הערבים מיהודים אפילו לבקר בעיר. לפני 50 שנה זכה העם היהודי לשוב לחברון, ויהודים זכו לחזור למבנה המפואר מעל מערת המכפלה, שאותו הקים מלך יהודה לפני 2000 שנה וששרד שלם באופן מופלא. לאחר 700 שנה בהן מנעו הערבים מיהודים ונוצרים כניסה למקום, שוב יכולים בני כל העמים והדתות להכנס למבנה המכפלה לביקור מרגש ותפילה חווייתית באחד המקומות הקדושים המרכזיים בעולם. אך ישנם כאלו שאינם מרוצים מהמצב הזה. הם רוצים לחזור ל – 1929, לימים בהם יהודים בחברון היו נרדפים וחסרי זכויות; הם רוצים לחזור ולגרש יהודים ונוצרים ממערת המכפלה. הם רוצים להכריז על מערת המכפלה, קברי האבות והאימהות, כ"אתר מורשת פלשטני" – על שם ישות שלא היתה קיימת בזמן שהאבות והאמהות נטמנו בה, לא היתה קיימת בזמן שהמבנה הוקם לפני 2000 שנה, ולא היתה קיימת כאשר קהילה יהודית התקיימה בחברון מאות ואלפי שנים. למרבה הגיחוך, הצעד המופרך הזה, המנוגד לכל עובדה ומהווה עלבון לאינטליגנציה, עלול לעבור את משוכת האבסורד של אונסקו – משוכה שהולכת ויורדת לשפל עמוק יותר ויותר מיום ליום. וכדי להוסיף עוד צבע שחור לתמונה האדומה מדם, ההחלטה הזו אמורה להתקבל – מכל המקומות בעולם – דווקא בקרקוב, העיר בה סיפור השמדת היהודים הוא אחד הסיפורים המכוננים של השואה; זו העיר בה חי ונרצח המשורר מרדכי גבירטיג, שנודע בשירו "העיירה בוערת". דווקא כאן מתכננים הערבים הניאו נאצים את הפוגרום הבא – בו הם מתכננים לשחוט את שרשי הזהות היהודית ולגנוב מהעם היהודי את זיכרונותיו ויסודות קיומו. האם גם הפעם העיירה תבער, או שהפעם העולם החופשי יצליח להציל אותה?
