משה דיין זכור לדיראון עולם, כשר הבטחון אשר מסר את מפתחות הר הבית לידי הוואקף הירדני שעות ספורות בלבד אחרי שחרור הר הבית במלחמת ששת הימים וקריאתו המפורסמת של מוטה גור "הר הבית בידנו". אנשים שהיו בקרבת משה דיין ברגעים ההיסטריים האלו העידו ששמעו אותו אומר "מה אעשה עם הותיקן הזה". האמת, משה דיין לא האשם היחיד, כל ראשי הממשלות שבאו לאחר מכן אשמים לא פחות. בגין, שמיר וכמובן בנימין נתניהו העדיפו להשאיר את ה"סטאטוס קוו" של דיין בהר הבית ולא לשנותו, למרות הצהרות ברורות שנתנו כאשר היו באופוזיציה. אבל, אין ספק שהאשם העיקרי הוא משה דיין. אבן שזרק טיפש אחד לבור מצריכה כידוע מאה חכמים. ראשי הממשלה מאז מלחמת ששת הימים אמרו שאת הנעשה אין להשיב, ויש להמשיך לקיים את הסטאטוס קוו בהר הבית המעביר אותו בפועל לריבונות האסלם. אבל כשתיפול לידנו הזדמנות אמרו בקריצת עין... ואכן, לפני שבועיים וחצי נפלה, לגמרי במקרה, הזדמנות פז לתקן את הפשע ההיסטורי של משה דיין. המופתי של ירושלים מכריז חרם על הר הבית עקב הצבת מגנומטרים בשער השבטים בעקבות הפיגוע הרצחני בהר הבית. הערבים מקיימים את הוראת המופתי שמוסיף ואומר שמי שיעבור במגנומטר תפילתו לא תתקבל, ומחרימים את הר הבית. במשך 13 יום כף רגל מוסלמית לא דורכת בהר הבית. פעם ראשונה מאז מלחמת ששת הימים שעם ישראל אחראי לנעשה על הר הבית, קול המואזין ממסגד אל-אקצה דמם. יהודים שעלו להר הבית זכו לעליות שקטות בלא הקרציות מהוואקף. נצפה אפילו רכב משטרתי שפינה את הזבל מההר. כל מה שממשלת ישראל הייתה צריכה לעשות הוא לעמוד על דרישה כל כך פשוטה, כל כך בסיסית, כל כך מובנת. ולהתעקש על השארת המגנומטרים בשערי הר הבית. החרם הערבי היה ממשיך והר הבית היה נופל לידנו כפרי בשל, בלי שום פעולה אקטיבית, בלי פיצוצים ובלי מלחמת עולם. הערבים הימרו על כל הקופה וטיפסו על עץ גבוה מאוד. ממשלת ישראל, במקום להביא להם חבל לתלות את עצמם על עץ גבוה חמישים אמה, הביאה להם סולם לרדת מהעץ. סולם הבנוי מכבודנו הלאומי. החלום החזיק מעמד כמעט שבועיים ונגוז ביקיצה כואבת של אלפי ערבים מסתערים באמוק על הר הבית מניפים דגלי אש"פ ושואגים שאגות ניצחון. ברכות לניצחון הפלסטינאי הגיעו מכל קצוות העולם המוסלמי, אפילו החזבאללה שלח ברכה. במידה מסוימת הקריסה של ממשלת ביבי-בנט-ליברמן וההתקפלות בנושא המגנומטרים חמורה יותר ממסירת המפתחות לוואקף של משה דיין. את מה שסרבה הממשלה לקבל על מגש של כסף יצטרך עם ישראל להשיג בדם יזע ודמעות. בכל מקרה יש מספר תובנות העולות מהסיפור הזה. צה"ל והשב"כ הינם גופים בטחונים אנטי לאומיים, ראש שב"כ רופס, רמטכ"ל כושל, שכל מה שמעניין אותם זה לבנות את הכסת"ח לוועדת החקירה ולג'וב השמן בסיום התפקיד. דווקא המשטרה, המפכ"ל ומפקד מחוז ירושלים, יצאו טוב מהסיפור. הם היו היחידים שהראו שיש להם ראיה לאומית רחבה, כבוד לאומי ונאמנות לשוטרים העומדים בקו האש ולא רק הג'וב הבא מעניין אותם. המשטרה בניגוד לצה"ל נאמנה לאנשיה ולא מפקירה פצועים בשטח או בבית המשפט. ביבי, בנט וליברמן הוכיחו שהם פוליטיקאים קטנים, גם כאשר נופלת להם משמים הזדמנות פז הם מחמיצים אותה, עם ישראל ראוי להנהגה טובה יותר. ארדן הוא השר היחיד שיוצא טוב מהפרשה העגומה הזאת. הלקח האחרון, נוגע לנו, לעם ישראל. כנראה שבהר הבית אין קיצורי דרך. לא הפוליטיקאים ולא הערבים ולא הרבנות יבנו לנו את בית המקדש. אם לא נקום מהכורסא נשנס מותננו ונעלה ציון, הר הבית ישאר בידי האסלם. תשאלו את שר החוץ הירדני, הוא כבר התבטא עד כמה עליית יהודים להר הבית פוגעת בריבונות האיסלם.
